פריימריס במפלגת העבודה. זה ממש לא מעניין אותי.

היום נערכות הבחירות לראשות המקדימות במפלגת העבודה. וזה ממש לא מעניין אותי.


 


סיבוב שני. גם הסיבוב הראשון לא עניין אותי.


 


אני, שהאצתי בכולם (כולל אתם, קוראיי היקרים) להצביע לעמיר פרץ לראשות הממשלה, בתקווה אמיתית לשינוי, שחשבתי באמת ובתמים שמפלגת העבודה יכולה וראויה להוביל את המדינה, ניצב היום בפני שוקת שבורה. איילון או ברק?  מועמד זה או אחר? זה ממש לא מעניין אותי.


 


זה לא מעניין אותי כי לטעמי מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת. שניהם נפוליאונים בתחפושת, ממלאים פיהם מים וסומכים על סמוך, הפלאפלים שהיו על הכתפיים והשארם של הסיירת, זה גנרל וזה אדמירל, זה מתקמבן עם פרץ ברק וזה מתקמבן עם פינס כבל, זה ייכנס לממשלת אולמרט לבני וזה ייכנס לממשלת אולמרט נתניהו, זה היה הבטחה ואכזב וזה כעת הבטחה ויאכזב, זה משחק אותה סוציאליסט וזה משחק אותה סוציאליסט, זה לא יהיה אלטרנטיבה וזה לא יהיה אלטרנטיבה. בקיצור, זה לא מעניין אותי.


 


וזה עצוב, כי בעוד חודש, או שלושה חודשים או שנה, אהוד אולמרט יילך הולך סוף-סוף הביתה, "קדימה" תצטרף ל"צומת" וד"ש ברשימת המפלגות שהיו ואינן, ושוב תתמודדנה ראש בראש "הליכוד" ו"העבודה", ביבי נגד ברק/איילון, ושוב תישאר נשארת לי רק ברירה אחת: לבחור "עבודה". שממש לא מעניינת אותי.


 


כלומר, בעוד חודש או שלושה חודשים או שנה חודשיים וחצי, אני אתן את הקול שלי לאיש שינצח לאלו שינצחו היום בבחירות. אני אבחר בו להיות ראש הממשלה שלי. אני אתן לו להם את המנדט לנהל פה את העסק. וזה לא מעניין אותי.


 


לפני שמונה חודשים כתבתי כבר על כך ש"אף אחד כבר לא מזיל דמעה" בצמרת "העבודה", ש"העבודה" תשלם על כך שהיא מזלזלת בבוחריה, ש"ההיסטוריה חוזרת על עצמה ונהיה פה ממש מסריח". זה לא עניין אף אחד ב"עבודה".


 


כמו שכתבתי אז "פוליטיקאים יישארו פוליטיקאים, מפלגת העבודה תישאר מפלגת העבודה…  אנחנו האוהדים, אנחנו אוכלים את הלב. אנחנו נצביע 'אמת' גם בבחירות הבאות. לא מרצון. פשוט כי אין ברירה". זה לא עניין אף אחד מהפוליטיקאים.


 


עמיר פרץ כבר שרף את עצמו. את סטירת הלחי שלו הוא קיבל בסיבוב הראשון. את הקסם שלו, את הפוטנציאל הוא בזבז עד תום. הוא משאיר את ברק או איילון (לא מעניין אותי מי) עם מפלגה בדרך למטה, בדרך להפוך להיות לא רלוונטית, לא מעניינת. כתבתי אז, ואחזור על זה שוב: רק ביקשנו אמת, רק ביקשנו לקיים הבטחות, רק ביקשנו לעמוד מאחורי המלים שנאמרות. ושהמלים תאמרנה, מר ברק ומר איילון, בצורה גלויה, ברורה, אמיתית. אחרת, מפלגת העבודה תיקבר סופית בבחירות הבאות, וזה לא יעניין אף אחד.


 


 


 


פורסם במקור ביוני 2007. מעט מאוד היה צריך למחוק מפאת חוסר רלוונטיות או לעדכן.


בהזדמנות זו אני מאחל הצלחה לשלי יחימוביץ' ודני בן סימון, שאולי יצליחו להפיח (קצת) חיים במפלגת (חוסר) העבודה. 

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פריימריס במפלגת העבודה. זה ממש לא מעניין אותי.

  1. בן דב הגיב:

    לא ידעתי שאתה כל כך תמים.

    כולם במפלגת האבודה יוליכו אותך שולל. יחימוביץ’ מילא, אבל בן-סימון?! הצחקתני. פואד ייכנס עם ברק וזהו. עולם כמנהגו נוהג, ושוב תאכל את כובעך/עכברך/מקלדתך*. ראה הוזהרת!

    * אם לא יגנבו אותם, כהרגלם, או לא ייפול להם המחשב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s