ב-1949 פרסם ג'ורג' אורוול את הספר "1984", חזיון של הכותב על מה שיתרחש בעולם כמעט ארבעים שנה קדימה. גיבור הספר חי ב"אוקיאניה" (מדינת-על החולשת על ארצות-הברית, אמריקה הלטינית, האיים הבריטיים, אוסטרליה וחלק מאפריקה), מדינה טוטליטרית שבה האזרחים חיים תחת פיקוח שוטף מצד "האח הגדול", שליט המפלגה. ההיסטוריה משוכתבת לפי צורכי ההנהגה, השפה המדוברת ("שיחדש") מותאמת כך שתגביל את יכולת החשיבה, לאזרח אין חופש חשיבה והוא מצווה לפעול בהתאם להוראות "האח הגדול" וה"טלסקרין" נמצא בכל פינה, מהלך אימים על האזרחים. אחת משלוש סיסמאות המפלגה, המתמצתים את עקרונות התורה השלטת, היא "בערות היא כוח".
ב-1997 שודרה לראשונה בטלוויזיה, בהולנד, תוכנית הטלוויזיה "האח הגדול". מאז היא ניכסה לעצמה את המושג, והפכה אותו למשהו אחר לגמרי, ואולי לא. במקום מפלגה רודנית קיבלנו ערוצים מסחריים וחברות הפקה, שכולאים קבוצת אנשים בבית ועוקבים אחרי כל פעולה שלהם, ובאותה נשימה כולאים חלקים גדולים מהעם בבתים מול הטלוויזיה ובודקים מה עושה כל זה לאינטליגנציה שלהם, לתרבות שלהם, להווי שלהם. הדיון במה שתוכניות הריאליטי עשו לטלוויזיה בכלל ולעם ישראל בפרט הוא ארוך ומייגע. עם ההצלחה המסחרית אי אפשר להתווכח – רוב העם מתמכר ומתמסר, גדולים וטובים כקטנים וטיפשים. נוצר כאן שיחדש קלוקל המורכב כולו מביטויים משובשים הנהוגים בתוכנית. כולם מסכימים כי מדובר בתוכנית מטופשת, הרוב מסכימים כי הטיפשות של המשתתפים והתוכנית היא הכוח של התכנית.
לא רציתי להתפאר פה בכך שאינני צופה ב"האח הגדול". למען האמת, אינני צופה כלל בתוכנית ריאליטי (למעט פרק פה, פרק שם של "הישרדות" בהם צפיתי). למען האמת, אינני צופה כמעט בטלוויזיה המסחרית. מבחינתי, הגיעו מים עד נפש, ואלוהי הרייטינג יצרו תוכניות שאני לא רוצה לצפות בהן. ובכל-זאת, ואולי בגלל זה, היום בערב אני אצטרף להמונים שיתקבצו ברחבת מוזיאון תל-אביב ואכריז שבעיניי "תרבות" היא דבר אחר, ושהגיעו בובלילים עד נפש.
הערב, שעות ספורות לפני שכל בית ישראל יצטופף מול הגמר הגדול של "האח הגדול", תיערך ברחבת מוזיאון תל-אביב "עצרת למען תרבות אחרת". מאחורי היוזמה עומדת תנועת "גרעיני אמנויות", ששמה לעצמה כמטרה לחולל שינוי בדה התרבותי והחינוכי של החברה הישראלית. מיטב אמני ישראל יתמכו בהפגנה ויבואו להופיע. בין האמנים יהושע ויהלי סובול, יאיר גרבוז, דן תורן, פרופ' נסים קלדרון, מיקה קרני, מוקי, מיכה שטרית ועוד.
"איפה הערכים שהבטיחו לנו?", תוהים מארגני העצרת, "הרייטינג הוא האידיאולוגיה. נמוך הוא תו האיכות החדש. מדורת השבט מאיימת לשרוף את המעט שנשאר". ויענקלה מנדל, יו"ר אמ"י, הארגון שכאמור תומך באופן גורף בעצרת, אומר "אם גיבורי הריאליטי הם גיבורי התרבות שלנו ומולם אין שום אלטרנטיבה, כדאי שנסגור את הבאסטה. מה שיותר מטריד זה שהגענו למצב שזה מה שהעם רוצה… אנחנו רוצים תרבות אחרת".
אז אם גם אתם רוצים תרבות אחרת, אם גם אתם רוצים להתריע שהגענו לתחתית והגיע הזמן לעצור לשאול "התרבות הישראלית –לאן?", אם גם אתם רוצים להראות ש"העם" עוד לא אמר את דברו ושזה לא "מה שהעם רוצה", צאו מהבית ובואו למוזיאון תל-אביב. בואו ונוכיח לאח הגדול שגם לכמיהה לתרבות אמיתית, ישראלית, ערכית, יש כוח.
שגיא נאור 
צופי האח הגדול הם תוצר של מדינת הרווחה: אנשים שחיים כשהם עטופים בצמר גפן, בלי שיצטרכו להפעיל את הראש מינקות ועד בגרות ועד בכלל. בעולם שלהם אין שום דבר יותר מאתגר, מעניין או מתגמל מצפיה בתכנית הזו.
שייכחדו כבר.
איכשהו נראה לי ששעת ההפגנה נקבעה כדי לאפשר משתתפים לחזור הביתה בזמן לגמר בכל זאת.
LOL
התוכנית עלתה בהולנד ב-1999, אם להיות קטנוני. והמחאה נגד "האח הגדול" מטופשת. תוכנית הריאליטי הספציפית הזאת היא רק סימפטום לבעיה רחבה יותר בטלוויזיה. מי שמפגין נגדה רק תורם להייפ שלה ומשחק לידי מערך יחסי הציבור הדורסני של קשת
באמת שנורא רציתי להזדהות עם האירוע הזה, אבל משהו שם מפריע לי: קודם כל, נגד מי המחאה הזאת בכלל? נגד ה"עם" שבוחר בתרבות קלולקלת? נגד המדינה שלא מפגינה יד קשה נגד זבל טלוויזיוני? נגד היוצרים שלא מפיקים דברים משובחים יותר?
למען הסר ספק, עולמי באמת רחוק מזה של "האח הגדול" ודומיו, ולכן אינני צופה בו. כך גם רבים מחבריי, לצד אלו שכן עוקבים בעניין, אבל לא מוותרים על הופעות, סרטים, קריאת ספרים וכו’. צר לי לקלקל את המסיבה, אבל העיר מלאה וגדושה באירועי תרבות שמתרחשים מדי יום – אינספור הופעות גדולות כקטנות, הרצאות, הצגות, מיצגים, תערוכות וכו’ וכו’. הנחת הייסוד של מארגני העצרת היא שההמונים טיפשים ולא מסוגלים לבחור בעצמם ולפיכך יש לכוון אותם ל"תרבות גבוהה" ו"ראוייה". הייתי מטריח את עצמי להגיע לאירוע, שנשמע מגניב לגמרי, אם הוא לא היה מוגדר כאירוע "נגד" לגמר האח הגדול. אם הוא היה נקבע לזמן הזה בדיוק כמו מופעים אחרים שמתקיימים בעיר (כן, כן, החיים לא באמת ישתתקו הערב עם תחילת השידור בערוץ 2!). רוצים תרבות "טובה"? רוצים תרבות
טרם ראיתי אף אחת מתכניות האח הגדול, ולמרות שהתכניות בכלל לא מעניינות אותי, מעניין אותי להבין מה הכח שלהן שהן הצליחו להביא כל כך הרבה מחאות. אם התכניות האלה יצליחו להוציא אנשים לרחוב, אפילו בשביללהביע נגד לתכניות, זה בהחלט גם משהו…
העם רוצה את האח הגדול.
איזו אלטרנטיבה יש למפגינים להציע?
להפגין נגד זה מאוד חכם.
אבל אם אין מה להציע שישבו בשקט.
מי האנשים האלה שיקבעו בשבילי מה זה תרבות?
בדיוק כמו שאני לא חושבת ש"האח הגדול" נכלל בקטגוריית התרבות, ככה אני גם לא מבינה מה תרבותי כלכך במוקי וחבריו.
אין טעם בהפגנה הזאת לדעתי, כי אנשים שרוצים לראות "האח הגדול" יושבים ברגעים אלו ממש מול המסך, ואנשים שאוהבים תרבות מסוג אחר – הולכים לתור אחריה, בין אם זה בעצרת ובין אם זה בהופעה של מוזיקאי או הצגה או סתם סרט הוליוודי בסינמה סיטי.
אתה יודע מה עצוב?
העבודה שאת השם ’בובליל’ יצא לי לשמוע כ"כ הרבה לאחרונה ואת אחד השמות שציינת ברשימה של האמנים מעולם לא שמעתי.
ולמען האמת, גם האמנים המודרניים, חלקם מדרדרים אותנו לתרבות-זבל שאולי עדיף שילדים שיבו בבית ויצפו באח הגדול מאשר ייצאו לאיזו מסיבה מחורבנת ויחזרו מסוממים וחירשים.
הראליטי האמיתי ! ב-4/1/09 אנו, התלמידים, לא הולכים לבית הספר כמחאה לשחרורו של גלעד שליט.יש לנו הרבה יותר כוח במדינה הזאת ממה שכולכם חושבים והגיע הזמן להראות אותו!! הגיע הזמן להפסיק לדבר ולהגיד כמה אנחנו רוצים שישחררו את גלעד,הגיע הזמן לפעול!900 ימים בשבי בלי אמא ! בפייסבוק <A target=_blank href="http://www.facebook.com/home.php#/group.php?gid=42806876650" target=_blank><a href=http://www.facebook.com/home.php#/group.php?gid=42806876650http://www.facebook.com/home.php#/group.php?gid=42806876650</A> שלחו הודעה זאת לכל תלמידי ישראל וביחד נביא אותו הביתה, לגבול ישראל !