אתמול בלילה, 23:40 ליתר דיוק, אני מזפזפ בין הערוצים בדרך למיטה ונופל על שידורי התעמולה. או מאמא! אינני יודע מי (חוץ ממני…) צפה בשידורים בשעה כה מאוחרת, אבל אין ספק שמתוך עננת העייפות העסק נראה אפילו יותר הזוי ומגוחך ממה שהוא באמת. עם זאת, ובכל זאת, להלן רשמיי בכמה קטנות:
ליברמן – אני מאמין לו
ובגלל שאני מאמין לו הוא האיש שאני הכי פוחד ממנו. לא, אני לא ערבי, אבל כמו בציטוט המיוחס לכומר מרטין נימלר זה מתחיל מהערבים ולך תדע איפה זה ייגמר.
אגב, ליברמן טוען בתשדירים שהוא מבין ערבית. הייתי ממליץ לו להתחיל מעברית. אני, אישית, לא מבין חצי ממה שהאיש אומר. כמה שנים הוא כבר בארץ? או שאולי הוא חושב שעם המבטא הכבד שלו הוא נשמע יותר מאיים…
אחרי הרע"מ בא ליברמן
ליברמן מככב גם בתשדירים של רע"מ-תע"ל (או בקיצור המפלגה של טיבי). החיקוי של ליברמן (זה אדיר מילר?!) משעשע מאוד, וללא ספק תורם לפנאטים בשני הצדדים. אגב, הסרטון שבו החמישיה של טיבי צועדת משולבי ידיים מעל חומות ירושלים קצת קינקי…
ביבי – אני לא מאמין לו
קדימה, כצפוי, נכנסים בביביהו, תוקפים את אמינותו המופרכת. הייתי שמח לראות אותם מתעסקים עם נושאים יותר רציניים מאשר הפעם שבה טען כי גנדי היה ח"כ בממשלתו או הפעם שבה טען שאהב לראות את הבריטים חולפים על פניו כילד. אני מסכים עם עמי איילון – ביבי שקרן. אם הוא משקר ביחס לפולארד, ביחס לתמיכתו בהתנתקות, ביחס להסכמתו לרדת מרמת-הגולן, איך אפשר לבטוח בו?
פָחַח? בקושי פחחחחח…
הנסיון של "העבודה" להציג את אהוד ברק כפוליטיקאי "אחר" מגוחך. ברק הוא אכן פוליטיקאי כושל, אבל זה לא בגלל המוסר הגבוה שלו או נחמדותו. זה בגלל שהוא מתנשא, מנותק, הפכפך. הוא כשל כראש ממשלה כי הוא לא הבין את המשחק הפוליטי. ועם כל הכבוד לפחחים, טייחים ושאר מקצועות חופשיים, אני מעדיף שברק לא ינסה לתקן או לבנות שום דבר שקשור אליי.
כתום, ירוק – רק לא שחור!
אורי אורבך ואריה אלדד רבים מי יותר כתום. הירוקים, מימד ומרצ – מי יותר ירוק. גיל קופטש מדבר על אדום בעיניים ועשן ירוק. ואפילו ש"ס מחביאים את השחור עמוק עמוק ומביאים את התשדירים האפקטיביים ביותר לטעמי עם פזילה ענקית לציבור החילוני. בבחירות 2009, אולי בעקבות אובמה, הכי טוב כנראה להיות צבעוני!
לסיכום, בעקבות יהונתן, אני רוצה להזכיר לכולם לצאת מהאדישות וללכת להצביע. יתר על כן, אם – כמוני – אינכם רוצים לראות קואליציה של ביביהו וחבר מרעיו, ליברמן המאיים, ש"ס של אלי ישי ואמנון כהן, הבית היהודי ויהדות התורה, צריך ללכת לקלפי ושים פתק אחר. יש מספיק אלטרנטיבות, איש הישר בעיניו יעשה. אם אתם מתקשים, אפשר להיעזר במצפן. העיקר לא לאבד את ה(מ)צפון.
שגיא נאור 
(עזרה לקול הצף)
אוקיי, כל אלה לא אופציה.
אז מה כן?
אני גם רואה תשדירי בחירות לקראת חצות. וגם לי קפץ הציטוט של נימלר בעת צפייתי בפיהרר לעתיד ליברמן.
רק זה אורי אורבך, לא אורי אורלב…
בוחרי השמאל ברובם עובדי מדינה ואו נהנים מתקציב המדינה, כולל מערכת המשפט, אוניברסיטאות וכו’, ברוב המקרים במשכורות גבוהות וללא קשר לתפוקה, ולפעמים (ראה הועדים החזקים) בלי לעבוד כלל.
נתניהו פעל מתמיד להעביר תקציבים מגופים ממשלתיים לטובת השכבות החלשות
וזה בדיוק מה שמפחיד את שודדי הקופה הציבורית, הם תוקפים את נתניהו מכל כיוון, כאשר בעצם האידיאולוגיה היחידה שלהם היא בצע כסף, להחזיק במשרות על חשבון משלם המיסים ועל חשבון השכבות החלשות
הם עשו זאת בחסות השמאל ועשקו את המדינה במשך דורות, אני מבין אותם, בדיוק כמו השופט חיישין, כשאתה רגיל לקבל משהו בחינם קשה מאד להגמל
ציטוט (1)
"…רואים אותם צועדים ברחובות לונדון, ברלין ופריס ומפגינים נגד המלחמה בעיראק. הם לא משתנים לעולם. כותבים באותם העיתונים את אותם המאמרים מלאי הארס, ההתנשאות והשקר. מביטים אלינו ממרקע הטלויזיה ושופטים ממרומי בורותם את כולם ואת הכל.
הם המבקרים הבולטים את פקידי הממשל ומנהלי החברות הציבוריות על שכרם המוגזם, בזמן שמשכורתם אינה פחותה, אבל גם לא נושאים בשום אחריות. הם נושאי הדגל של האינטגרציה החינוכית והחברתית, אך ילדיהם לומדים בבתי ספר יוקרתיים ומשתתפים בחוגי העשרה לרוב. גרים בשכונות יוקרה מבודדות וככאלה המתאימים ביותר, לדעתם, להיות דוברי שכונות העוני ומחוסרי הדיור. הם אימת הפוליטיקאים, אנשי הציבור ובעלי התפקידים, בהיותם ממונים – מטעם עצמם – על שמירת טוהר המידות, מינהל תקין ושויון מוחלט.
חושפים כל מעידה קלה, כל תקלה וכל סטיה מדרך היושר, דבר שלא מונע מהם לשמור בקנאות על האינטרסים האישיים של קומץ חבריהם-שותפיהם לגילדה מיוחסת וסגורה, שתמיד מגינה על חבריה ולא יעלה על הדעת לבקר את מעשיהם והתנהגותם."
ציטוט (2)
"אחרי שהבטיחו לעצמם משרות נוחות שמתאפיינות בשפע
ציטוט (2)
"אחרי שהבטיחו לעצמם משרות נוחות שמתאפיינות בשפע של שעות פנאי ושכר מעולה ואחרי שחילקו בינם לבין עצמם את המילגות, שליחויות, כיבודים ופרסים למיניהם – הם פנויים לעסוק ב"מאבקים ציבוריים".
יושבים במערכות העיתונים, באולפני הטלויזיה והרדיו. הם אלה שמורישים את משרותיהם הנוחות באוניברסיטאות לבניהם ובני בניהם. משחקים בכסאות מוסיקליים במועצות מנהלים של מוזיאונים ותיאטראות, מארגנים פסטיבלים, ימי עיון ומשלחות לכל קצות תבל. הם השופטים שמחליטים מי לחסד, לפרסום, לרווחה וחיי נוחות ומי להשתקה, ביזוי ושיכחה.
הם גרועים מהגרועים שבעסקני המפלגות, מושחתים מהמושחתים של השרות הציבורי, חסרי כשרון והתאמה מהעלובים שבמינויים הפוליטיים – אבל פרטים זניחים אלה לא נודעים אף פעם – הרי הביקורת והמידע בידיהם. הם אלה שהניפו בימים עברו את הדגל האדום, שתקפו וביזו את מי שהעז לצאת או לפעול נגד הקומוניזם הנפלא ונגד שמש העמים החבר סטלין, שאינו טועה לעולם. הם בגדו בחברה שהעניקה להם כל טוב – וגם הגנה מפני כל – ושיתפו פעולה עם האויב, אך עשו זאת כמובן במצפון שקט ונקי, הרי זה היה בשם הקידמה והצדק, שאגב
ציטוט (3)
"אחרי שנכשלו מאמציהם להרחיב את גבולות גדרות התייל של מחנות הריכוז הקומוניסטיות על פני כל היבשות, אחרי שעמי רוסיה ומזרח אירופה השתחררו מחשכת הטרור האדום, נאלצו להחליף מדי פעם את המסכה, אבל מתחתיה נשארו פני הריקנות הנוראה.
הוקיעו את הקולוניאליזם המדכא, הנצלן והמשפיל ודרשו בקולי קולות חופש ועצמאות לעמי אפריקה השחורה. מעניין, שבעשורים האחרונים, כשחלק ניכר מהמדינות הצעירות של היבשת שקעו בחשכת ימי הברבריות של מלחמות שבטיות וקניבליזם וטבעו בנהרות של דם ומגפות – אבירי חופש אלה הפסיקו להתעניין בנושא וכמובן מחקו מקומות אלה מיעדי ביקוריהם.
מה שהם לא רואים, הרי אינו קיים.
הם מלבי השנאה והפורענות עלי אדמות – תומכים בקוויבק נגד קנדה, אירלנד נגד אנגליה, ברוצחים השחורים נגד החוואים הלבנים ברודזיה וכמובן ברוצחי תינוקות יהודים של הטרור הערבי.
הם אנשי הקידמה, הדמוקרטיה וההומניזם – דבר שלא מפריע להם לתמוך בשליטים אכזריים ובשלטונות דיכוי חסרי רחמים. הם מפלטם האחרון של דיקטטורים צמאי דם שדירדרו את עמיהם לעוני, בערות וסבל – כמו השליטים של קובה, לוב, סוריה, וייטנאם, דרום אפריקה השחור
ציטוט (4)
"הם נמצאים בארצות רבות, מובילים את הזרם השרלטני חסר הכשרון באומנויות, מתסיסים קבוצות מיעוט, מזהמים את הספרות וכותבים מחדש את ההסטוריה. הם אתאיסטים חסרי דת, שמדי עשור מנסים ליצור ולהמציא דת חדשה – שהם אמורים להיות כוהניה הגדולים.
הם הסרטן הגרוע והמסוכן ביותר של המין האנושי שמרעילים את היסודות של קיום כולנו. תחת דגלי הרמיה של פמיניזם, הומוסקסואליות ומהפכה מינית – מנסים לתקוע תריז בין בני זוג אוהבים, להרוס את התא המשפחתי, לכער את האהבה על כל גווניה וצורותיה ולהפוך את עולמנו לחסר רגש, מנוכר, מסוכסך ועויין.
הם אומנם חידקיי מחלה נוראה, אך ההחלמה פשוטה וקלה להפליא.
אין כל צורך להלחם בהם, כל השפעתם וכוחם בנויה מהסכמתנו ושיתוף הפעולה שבהשלמה.
כל מה שדרוש הוא להתעורר מהמצב ההיפנוטי, להביט ולהבין עד כמה עלובים וחדלי אישיים הם, נותני הטון של האנושות.
צריך פשוט להראותם במימדיהם האמיתיים, הזעירים, להתעלם מהם ולשכוח כמה שיותר מהר את ימי שלטונם, כמו חלום רע…"