הטיפש זה אנחנו או החכם (בלילה) זה אנחנו?! – קצת פילוסופיה של מתלבטים

יהונתן כתב יופי של פוסט בנוגע להתלבטות בכל הנוגע להצבעה לציפי לבני והקשר של כל זה לשיווי משקל נאש. אינני רוצה להרוס לכם את העונג בלקרוא את הפוסט, ולכן רק אצטט את ההנחה שבבסיס הדיון של יהונתן: "כל אחד מהמצביעים [שנטייתם הפוליטית מרכז ושמאלה מכך ~ ש.נ.] יודע שהקול שלו לא יגרום לכך שנתניהו לא יהיה בשלטון, אלא רק אם כלל האזרחים יתאגדו ויחלקו מידע, הם יוכלו לגרום לכך שנתניהו לא ייבחר אלא ציפי לבני, שהיא לא מועמדת מושלמת על דעת כולם אבל עדיפה על נתניהו".


בקיצור, קלינגר מדבר על דילמת האסיר, והוא מסביר בבהירות את הבעיה ואיך כל זה קשור לנאש. אני, לעומת זאת, רוצה לדבר על הביצה והתרנגולת, או הסקרים והנסקרים, או שמא נאמר הסקרים והנשכרים.


שימו לב מה היה לנו במערכת הבחירות הזו – תחילה היה ברור לכולם שביבי מנצח. זה הכניס את המערכת הפוליטית לאדישות, וגם את הבוחרים. היה נראה כאילו זה לא משנה מה תצביע, ביבי בדרך לכסא ראש הממשלה.


לפני כמה ימים פתאום כל כלי התקשורת אימצו את עניין "לבני מצמצת את הפער מנתניהו". לפתע המתלבטים, ואני מכיר אישית כמה מהם, עושים חושבים ומבינים שייתכן שאם לא יצביעו ללבני, הם נותנים את המפתחות ללשכה לביבי. פתאום החבורה המטופשת הקרויה "קדימה" נראית להם נופת צופים, כשהאלטרנטיבה זה ביבי ואיווט האיום. פתאום ציפי היא התקווה הלבנה הגדולה, belivni ממש.


אבל נניח שאלה אכן יחליטו בינם לבין עצמם לבחור לבני, ובסקר שיתפרסם היום או מחר יתברר שקדימה מובילה. מה יעשו אז?   האם ייתכן שפתאום הם יחליטו שמלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים ושכעת הם יכולים להשקיע את הקולות שלהם אצל אחרים, הזקוקים להם יותר?    האם יכול להיות שבגלל העלייה המטאורית בימים האחרונים לבני תשקע בקלפי ברגע האמת?!


בקיצור, ביצה ותרנגולת. הסקרים מנבאים לכאורה מה הציבור יעשה, אבל בפועל הם משפיעים במידה רבה על המתלבטים, ולא רק עליהם. יואב בנימיני, שהיה אחד המרצים האהובים עליי בחוג לסטטיסטיקה באוניברסיטת תל-אביב, כתב בסוף השבוע ב"הארץ" על ההשפעה של הסקרים על הבוחרים ועל חשיבות הגבלת פרסום הסקרים סמוך לבחירות.


יוסי לוי, שאני אוהב לקרוא, הביא לפני כשנתיים מדבריו של פרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה, על השפעת סקרי דעת הקהל על הקהל. אומן מציע להגביל מאוד את פרסום תוצאות סקרי דעת קהל, לחייב סוקרים ומכוני דעת קהל ברישוי ולא להסתמך על סקרים בקבלת החלטות. "הטיפש", אמר פרופ' אומן, "זה אנחנו".


ואולי הבעיה היא בדיוק ההפך – שאנחנו (לפחות בעיני עצמנו) חכמים, חכמים בלילה. מנסים לנחש מה יעשו חברינו, הסובבים אותנו ושאר עמך ישראל, ואז מנסים להגיב בהתאם. דילמת האסיר, שיווי משקל נאש, ביצה ותרנגולת. בסופו של דבר אולי הדבר הכי טוב לכולנו הוא פשוט להצביע בהתאם למצפון שלנו, ולקוות לטוב.


אני, אם שאלתם את עצמכם, כבר החלטתי. פרטים מחר.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “הטיפש זה אנחנו או החכם (בלילה) זה אנחנו?! – קצת פילוסופיה של מתלבטים

  1. אומן הוא אדם חכם מאוד, אבל אם הוא מטיף להגברת הרגולציה, וול, אין לי מה להוסיף בעניין.
    ברור שלהתנהלות המפלגות ערב הבחירות יש השפעה על תוצאות הבחירות.
    ומה בכך?
    קוראים לזה תעלומת בחירות והחכם – מנצח.
    ביבי, במילים בלבד, השיג מה שליבני וברק לא השיגו כשבזבזו חמישה מיליארד שקלים והרגו אלף ילדים ערבים.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s