מקור: ynet.
משל ידוע מספר כי כאשר סיים הבורא ליצור את האדם, התווכחו ביניהם כל איברי הגוף מי מהם ינהל את העניינים.
המוח הסביר בלהט, שמאחר שהוא שולט ומפעיל את כל איברי הגוף, הוא צריך להיות הבוס.
הרגליים טענו, שמאחר שהן לוקחות את האדם לכל מקום שהוא מתאווה לסור אליו, מן הדין שהן יחליטו לאן הולכים.
הקיבה הדגישה שהיא זו אשר מעכלת את המזון , ולכן רצוי מאוד שהיא תקבע.
העיניים, בלהט רב, הסבירו שהן, ורק הן, מועמדות לתפקיד המנהל, מאחר שבלעדיהן יהיה האדם חסר יכולת.
ואז העמיד החרא את מועמדותו לתפקיד. כל האיברים פרצו בצחוק אדיר. החרא נעלב , ומרוב עלבון התכווץ לשבוע ימים.
המוח נהיה מעורפל, הרגליים רעדו, הקיבה כאבה וסבלה מהלחץ, הידיים נחלשו, העיניים פזלו ולא ראו את שלפניהן.
לקראת היום השישי בחרו כולם פה אחד בחרא למנהל הכללי.
שגיא נאור 
תלנקק לפוסט הזה כשתכתוב איך עלה הנטו שלך בגלל רפורמה במס הכנסה, בעוד חודשיים.
ועל חשבון מי זה יבוא? העניים, המובטלים, הזקנים?!
לי טוב עם הנטו שלי כמות שהוא.
כן.
על חשבונם ועל חשבון כל הילדים שמתו בעזה שכל חטאם היה שאיזה מחבל הסתתר בבית שלהם.
זה הכסף שלך. אתה רוצה – שמור עליו. אתה רוצה – תן אותו לצדקה.
אבל לא יעזור לך: אם עבדת בשבילו, הוא שלך.
נו, באמת… איך נכנסו הילדים מעזה לעניין? אנחנו כבר אחרי הבחירות – לא חייבים להכניס את המחבלים לכל דיון.
זה נכון שאני עובד בשביל הכסף. אבל ביום אחד אני יכול למצוא את עצמי מובטל או זקן, ולא הייתי רוצה שיזרקו אותי לכלבים יום אחרי.
ואתה סומך על הממשלה שלך שלא תלאים לך את הביטוח מנהלים עד אז?…
ענקיי! 😛