רשמתי הבוקר את יובל לגן עירוני (טרום-חובה) היום.
למרות שהרישום היה אלקטרוני (באינטרנט), היה במעמד הזה משהו מרגש. קשה להאמין שבעוד ששה חודשים הילד הקטן שלי הולך לגן "של גדולים".
בראש לא הפסקתי לחשוב על "4 עצות לילדה רוקדת" של רוני סומק, שבטח הזכרתי כאן ובטח עוד אזכיר. זהו ללא ספק אחד השירים היפים ביותר שאני מכיר על אבהות, ואני מקווה שרוני יסלח לי על שאני הופך את השיר ללשון זכר, כפי שהוא התנגן בראש שלי הבוקר:
תרקוד כאילו אף אחד לא
מסתכל עליך,
היה פיקאסו המניף מבד הגוף
כתפיים וידיים,
תן למכחול האש להשחיר
גחלים בעיניים
וזכור שמרגע לידתך אני עוקר
מרצפות בוערות מתחת לכפות רגליך.
שגיא נאור 
באמ תמרגש.
כל כך מרגש, שנתתי לאישתי לרשום אותו 🙂
אצלנו עסוקים בתחשיבים מסובכים של איזה גננת יותר טובה ועם איזה עוד ילדים מהגן הפרטי הוא ימשיך לגן הממלכתי.
מזל טוב!
שיר מקסים
לאב הגאה