אלף ימים

אלף.


אלף ימים.


אלף ימים בשבי.


כמה פעמים שאני לא אגיד את זה, זה פשוט לא נתפס.


"זה קשה עד מאוד, זה קשה באמת
לאבד את הילד בתוך עולם חי ומת…"


כשהייתי בתיכון, הייתי נוסע באוטובוס לתל-אביב. האוטובוס היה חולף ליד תיכון ויצ"ו צרפת, שם התנוססה כתובת ענקית שאמרה "רון ארד נמצא בשבי כבר … ימים". הכתובת התעדכנה מדי יום, וכל פעם שהייתי עובר לידה הבנתי, למרות גילי הצעיר, שכל יום שעובר מפחית משמעותית את הסיכוי שרון יחזור.


אני כבר לא צעיר כמו אז. אני יודע שהעסק מסובך. שצריך להחזיר מחבלים עם דם על הידיים, כאלה שלא יהססו לחזור לדרכם הנפשעת מיד עם שחרורם. אבל כשאני מביט בפנים של ההורים של גלעד, אני לא יכול שלא לחשוב שהמחיר, כל מחיר, שווה את זה.


"היית נותנת הכל שוב לשכב דואגת
לחכות לו שיחזור
לקום אחרי שהוא חוזר
לכבות לו את האור…"


1000 ימים בשבי זה מספיק.
זה יותר מדי.
זה בלתי נתפס.





 


הציטוטים מתוך השירים:
  
כשתחזור / גיא בוקטי
   כביש 1 / עמיר לב

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “אלף ימים

  1. כמו שאמרת- זה לא עסק פשוט משהו.
    מחבלים שישוחררו נושאים בלבם שנאה עזה כלפי ישראל, ולבטח ישתתפו בארגון וביצוע פעולות טרור נוספות.
    יש מספיק משפחות שכולות בארץ. יותר מדי. זה שגלעד נשאר בחיים לא אומר שנתן לארגוני הטרור לבצע בנו סחיטה ולהוציא מאות מחבלים עבור חייל בודד.
    גם כן- אם עכשיו נראה להם שמשתלם עבורם לחטוף חיילים – מה לדעתך יקרה?

  2. בן דב הגיב:

    חייל נשבע בהתגייסו להקריב את חייו למען המדינה. לעומת זאת, אין שום סיבה, שנסכן (ברמה סבירה) חיי אזרחים כדי להציל חייל. שחרור מחבלים הוכח בכל העולם כעסק הטוב ביותר, שמבטיח את המשך הטרור. לעומת זאת, לקיחה סלקטיבית של מחבלים שבויים מועילה לדיכוי הטרור – גם אם המשפטנים יעקמו את אפם. איני זוכר הרבה משפטנים לידי כשהייתי בשמ"פ קרבי. המשפטנים חכמים לשלוח אחרים ובני אחרים לכל מיני משימות מטורפות, שעיצבו את הגדרותיהן לפי ספריהם ההזויים.

    ואני מזכיר לך שיש עוד כמה שבויים, שנמצאים בכלאיהם (???) עוד מלפני רון ארד. למשל, שלושת השריונאים, שהפקיר אהוד ברק בסולטן יעקוב ביוני 1982.

    קשה להורים, ועוד יותר קשה למי שצריך להחליט מה הקו האדום, ועד כמה לוותר למחבלים תמורת שבוי, שלא התקבלה שום הוכחה, שהוא חי. לעולם אסור לשכוח גם את החשבון הלאומי.

    יתר על כן, הממשלות המטורפות בישראל כבר שילמו מחיר כבד עבור גוויות. כלומר, סימנו למחבלים, שאנחנו אידיוטים מושלמים, ונשלם כל מחיר – גם עבור גוויות וגם עבור חלקי גוויות … ולא נדבר על החבר של שרון המושחת, אותו סוחר סמים, שראש ממשלתנו טרח אישית לשחררו בכל מחיר

    • בן דב הגיב:

      ואל תשכח את ההפקרות, שמנהלות ממשלות ישראל בכל מקום ואתר – בכבישים, במערכת הרפואה הקורסת, בפיקוח על התברואה, בבטיחות בעבודה וכיו"ב. חיי אדם, למרות כל הדמגוגיה הישראלית, זולים מאוד אצלנו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s