לא השיר הארוך ביותר בעולם, אבל בכל זאת… שירה. בטוויטר.* חלק ראשון, או כך לפחות אני מקווה.

 

*
מחשבות על עבר אחד ופתאום פוגשים עבר אחר. עצב כלשהו התעורר שם, זה בטוח.
תשאירי דלת פתוחה אם זה רלוונטי במקום שאת גרה, או טלפני למישהו ותדברי עד שהוא ילך, או תשאירי פתוח.

 

תמיד חש צביטה בלב כשאני שומע את הביטוי: הכפר הגלובלי.
ואללה? בעניין למשהו לוקאלי?
יום אחד החתולים יתאגדו.
ואני אומרת, וואטס לאב גוט טו דו.
כן, הרגע היה מבזק בווינט.
למעשה את אמא תרזה במיני אדום לוהט.

 

לא היה לי ספק בכלל שאם מישהו עושה מדיה חברתית למוות זה אתה.
מעניין אם כשכל סאגת השיפוץ תסתיים אני אוכל להפסיק להתעורר בבעתה.

 

 

 

*מבוסס על הציוצים של jifa, mik_d, el_i, fizz, tomerlichtash, efratop, yariv, arielaraviv, kobaiko, shiribiri