שירת הטוויטר

לא השיר הארוך ביותר בעולם, אבל בכל זאת… שירה. בטוויטר.* חלק ראשון, או כך לפחות אני מקווה.

 

*
מחשבות על עבר אחד ופתאום פוגשים עבר אחר. עצב כלשהו התעורר שם, זה בטוח.
תשאירי דלת פתוחה אם זה רלוונטי במקום שאת גרה, או טלפני למישהו ותדברי עד שהוא ילך, או תשאירי פתוח.

 

תמיד חש צביטה בלב כשאני שומע את הביטוי: הכפר הגלובלי.
ואללה? בעניין למשהו לוקאלי?
יום אחד החתולים יתאגדו.
ואני אומרת, וואטס לאב גוט טו דו.
כן, הרגע היה מבזק בווינט.
למעשה את אמא תרזה במיני אדום לוהט.

 

לא היה לי ספק בכלל שאם מישהו עושה מדיה חברתית למוות זה אתה.
מעניין אם כשכל סאגת השיפוץ תסתיים אני אוכל להפסיק להתעורר בבעתה.

 

 

 

*מבוסס על הציוצים של jifa, mik_d, el_i, fizz, tomerlichtash, efratop, yariv, arielaraviv, kobaiko, shiribiri

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s