לא חורף, לא דצמבר, לא שלג. ובכל זאת השיר הזה מתנגן בי כבר כמה ימים.
יום חורף
בדצמבר עמוק וחשוך
אני לבד
מביט מחלוני
אל הרחובות שמטה ייפרשו
על תכריך טרי של שלג בו הם חרש התכסו
אני סלע
אני אי
בניתי חומות
מצודה עמוקה ואדירה
שאיש לא יוכל לחדור
אין לי צורך בחברות
חברות גורמת לכאב
אני מזלזל בצחוק ובלהיות אוהב
אני סלע
אני אי
אל תדברו על אהבה
ובכן אני שמעתי את המלה הזו כבר קודם
היא רדומה בזכרוני
לא אפריע לתנומה
של רגשות שהלכו לעולמם
אם מעולם לא הייתי אוהב, לא הייתי בוכה לעולם
אני סלע
אני אי
יש לי את הספרים שלי
ואת השירה שלי להגן עליי
אני מוגן בשריון שלי
מתחבא בחדרי
בטוח בתוך הרחם שלי
אני לא נוגע באיש ואיש לא נוגע בי
אני סלע
אני אי
וסלע לא מרגיש שום כאב
ואי לעולם לא יבכה
(מלים ולחן: פול סיימון)
אהבתי כ"כ!
יש בשיר הזה משהו ששורד בתוכי המון שנים ולא הולך ולא משתחרר.
ואין מה להציע חוץ מאת המילה חיבוק.
אהבתי. מאד :]
וואו חזק. לא הכרתי…
תודה!
אני סלע על אי,
אני אוהב, אני בוכה,
אני בוכה, אני אוהב,
אני סלע על אי,
אני שורד
שיר דומה, שאני נזכר בו לעיתים קרובות, הוא ocean size של jane’s addiction
wish I was ocean size
they cannot move you
no one tries no one pulls you
out from your hole
like a tooth aching a jawbone…
i was made with a heart of stone
to be broken
with one hard blow
i’ve seen the ocean
break on the shore
come together with no harm done…
it ain’t easy living…
i want to be
as deep
as the ocean
mother ocean
some people tell me
home is in the sky
in the sky lives a spy
i want to be more like the ocean
no talking
all action…
no talking
all action…