"קדימה לגבולות 67" – זו הסיסמה שבחר הליכוד עבור "הקמפיין הנגטיבי" שלו.
עם תת-כותרת שמצטטת את אהוד אולמרט (בראיון ל"ידיעות אחרונות") באומרו שיהיה "פינוי חד צדדי של רוב השטחים", לוגו של קדימה ואפילו תמונה של אולמרט (לא מחמיאה, ובכל זאת), נדמה שבליכוד העלו קמפיין מצויין לקדימה.
לתשומת לב ביביהו ושאר חברי מטה הבחירות של הליכוד: עשר שנים אחרי קמפיין הפחד נגד רבין ואוסלו, הציבור הישראלי זז שמאלה, אם לא שמתם לב (או בלשונכם: התמרכז). כבר אי אפשר להפחיד אותו עם "גבולות 67", אי אפשר לאיים עליו ב"פינוי חד-צדדי" ואפילו פרס כבר לא מהלך על הציבור הזה אימים. אם לא הבנתם שם במצודת זאב את המסר שבירידה הקולוסאלית שלכם בסקרים, הרשו לי לאיית את זה עבורכם: לציבור נמאס מהפאטאליזם שלכם, מהחיים עלי חרב, מהאחזקה המאולצת והמטופשת שלנו בשטחים. די, חלאס, רוצים שקט, רוצים שלום, רוצים משהו אחר. (למשהו האחר, אגב, קראו בתקופה האחרונה אריק שרון. ובדיוק בגלל זה קדימה עוברת את סף ה-40 מנדטים).
אם אני הייתי מנהל הקמפיין של קדימה, הייתי מתקשר לפרסומאים של הליכוד ומבקש את הגלופה. מוריד את הצבע השחור, אולי מחליף את התמונה של אולמרט במשהו קצת יותר סימפטי, ומשתמש בקמפיין הזה כמו שהוא. "קדימה לגבולות 67" זו יופי של סיסמה, והיא יכולה להביא לקדימה עוד כמה מצביעים מהכיוון השמאלי-יותר של המרכז.
לאור הקמפיינים הכושלים so far של העבודה (עוד לא הגיע הזמן להחליף משרד פרסום?) ושל הליכוד (קדימה לספק עוד מנדטים לקדימה), אני הייתי שוקל במפלגת קדימה פשוט להמשיך בקו הנוכחי – למלא את הפה מים ולשתוק. בקצב הזה עד הבחירות הם עוד עשויים להגיע ל-120 מנדטים.
ואפרופו קמפיינים, מלה אישית לארי שמאי, סוג של עו"ד תאב פרסום: אחרי שהתרגשת מנפשו העדינה של יגאל עמיר, ואחרי שהתאהבת בעמרי שרון, נשאר לנפשך העדינה ואוהבת-האדם רק לפתח רומן עם הנשיא אחמדינג'אד ובא לציון גואל. האחות תרזה, מאחורייך!
עדכון (16:16): יצאתי פארש. מודה ומתוודה. ארי שביט, ולא ארי שמאי, הגן בחרוף נפש על עמרי שרון. זה לא משנה את העובדה ששמאי תאב פרסום או את הפליאה על האהבה של שביט לשרון, ובכל זאת… תודה למגיב שפיטלניק שהביאני עד הלום.
שגיא נאור 