זה מדהים אותי בכל פעם לגלות כמה כותבים טובים יש במרחבי הבלוגיה, במיוחד לעומת הרדידות התוכנית והאינטלקטואלית המאפיינת את ערוצי התקשורת הפורמליים. אני נתקל בכל יום בהמון בלוגים חדשים או חדשים לי, ואין דבר יותר מהנה מלקרוא פוסט מעניין, מרתק או מאתגר אצל מישהו ממש (או כמעט) כמוני.
אני מתמסר בקלות. עושה מנוי או מוסיף לקורא ה-RSS שלי (שאני אף-פעם לא מצליח לגרום לו לעבוד) מיד, ונותן לבלוג החדש מאה ימים של חסד. את הטובים אני משאיר, את הפחות טובים אני מסיר, ובסך-הכל קיבצתי לעצמי רשימה די נאה של בלוגים שמעדכנים ומעניינים אותי במשך כל ימות השנה.
בהתאם לרוח ה-Blog Day, שנה שנייה ברציפות (הנה השנה הקודמת), אני מנצל את הבמה שניתנה לי וממליץ לכולכם על חמישה בלוגים מתוך הרשימה הזו, שאני מעיין בהם באופן תדיר ותכוף ונהנה מהם רבות. אין פה סדר או עדיפויות, וברור שאני משאיר רבים וטובים בצד, ובכל-זאת… אלה שמות:
מוזיקה היא לא חלק מהחיים שלי. היא החיים שלי.
בועז כהן כותב על צלילים וצללים, חוויות והזיות [ע]
אני מאוד אוהב את הכתיבה של בועז כהן. העדתי על כך פה כמה וכמה פעמים. אני גם אוהב את המוסיקה שהוא עושה וגם זו שהוא משדר (ב-FM88). אבל יותר מכל אני אני אוהב את הסיפורים שלו בבלוג שהוא כותב ברשימות.
נדמה תמיד כאילו בועז היה שם תמיד – כאן, שם ובכל מקום (מעניין) – עם רשימות שידור נפלאות, הרהורים עמוקים ואין סוף אסוציאציות, ובדרך גם המון המלצות על מוסיקה טובה וסיפורים מאלפים מאז ומהיום.
אין פוסט אחד של בועז שמשאיר אותי אדיש, ובדרך-כלל הרשימות שלו שולחות אותי לתקליטייה או לחנות הדיסקים הקרובה אל המקלדת שלי. ואם רק הייתי מצליח לקבל ממנו עדכונים בדוא"ל (ניסיתי, ניסיתי!!!), הייתי וודאי פותח כל יום עם רשימה שלו.
פוסט שנהניתי ממנו לאחרונה: שיר(ים) אחרי המלחמה, 14 באוגוסט.
החיים האלה, גרסה 4.5
רשימות על החיים האלה, עם ובעקבות מוזיקה [ע]
כרגיל, אינני זוכר איך הגעתי לבלוג של Emale, אבל מאז שעשיתי מנוי אצלו אני נהנה מאוד לקרוא ולצפות בפוסטים שלו. לקרוא ולצפות, משום שהבחור דואג לעטר את הפוסטים שלו, שרובם ככולם נכתבים בעקבות שירים נפלאים, בקטעי וידאו (אלוהים, תודה לך על YouTube!) תואמים שעושים נורא נעים כשקוראים את הפוסטים.
בבלוג שלו אפשר למצוא תרגומים לשירים של דפש מוד לצד סיפורי זימה על יעלי באוויר, והכל ברוח טובה, בחוכמה ובהומור. בהתחלה מאוד התפלאתי על הדמיון המסויים שיש בין הבלוגים שלנו, אחר-כך גיליתי שאני פשוט נהנה מאוד בגלל זה (מוחות גדולים חושבים דומה וכו').
פוסט שנהניתי ממנו לאחרונה: See You, 1 באוגוסט.
נוגעת, טועמת, הולכת
הכל מהכל – סיפורים, תמונות, אינטרנט, ספורט ועוד [ע]
האחת, רק האחת כותבת את "בטחון לתנועה", בלוג וותיק שתיכף מגיע לחצי מליון ביקורים (!) ושלא מפסיק לעניין אותי, מאז שהצטרפתי אל קוראיו הקבועים (ולא, לא בגלל הספיישל ציצי גדול).
היא כותבת על ספורט ועל האינטרנט, על החיים שלה ושל כולנו, וזה רוב הזמן מצחיק וחכם ואפילו שימושי (!!!).
בניגוד לבלוגים אחרים, שאני מרגיש שנכתבים על-ידי אנשים די דומים לי עבור אנשים די דומים לי, האחת כותבת אחרת, על נושאים אחרים ובגישה אחרת, ודווקא בגלל זה מצליחה לעורר בי עניין.
אז הגעתי בגלל פמלה אנדרסון (סתאאאם) ונשארתי בגלל הפוסטים.
פוסט שנהניתי ממנו לאחרונה: איך לעזאזל ננצח במלחמה הזו?, 9 באוגוסט.
האגו השני של אודי
שירה, פרוזה, פרוזאק [ע]
אני קורא את UdiAlterego כבר זמן רב, מאז שגיליתי שהוא לינקק אל הבלוג שלי (למתעניינים – לטקסט של פנחס שדה, "על אי הצורך לקנות מאוורר בקיץ"). אודי כותב שירה ופרוזה, ברוב המקרים מקוריים שלו, ופה ושם משל משוררים נפלאים.
בתור מי שחוטא גם כן בכתיבת שירה ופרוזה, אפילו בבלוג, אני מאוד נהנה מהתעוזה, המקוריות והחוכמה שיש בטקסטים של אודי, ופה ושם כשדרכינו נפגשות באיזה דיאלוג טוקבקיסטי, ההנאה אפילו גדולה יותר.
פוסט שנהניתי ממנו לאחרונה: ילד הולך לאיבוד דרך מגרש משחקים, 21 באוגוסט.
כל מה שרציתי מחכה לי באינדיאנה…
בלוג מפ3 [e]
ל-My Old Kentucky Blog שמנהל Dodge מאינדיאנאפוליס הגעתי בעקבות "עונג שבת" (שיכולתי להמליץ גם עליו, אבל ממילא אני לא מפסיק להלל אותו ואת יוצרו כל הזמן…). אותו דודג' כותב על מוזיקה חדשה וישנה באדיקות ראוייה להערכה, כולל לינקים לקטעי מפ3 להורדה של האמנים עליהם הוא כותב.
יתר על כן, הוא מתחזק פרוייקט קאברים נפלא, שבו הוא מרכז ברשימה אחת את כל (?) הקאברים שיצאו לקטע ספציפי, ובין הקטעים ניתן למצוא קלאסיקות כמו Love Will Tear Us Apart, Hellelujah או There Is A Light That Never Goes Out.
בקיצור, הכי רחוק (כמעט) שאפשר מכאן, ובכל זאת כל-כך קרוב, פשוט כיף לקרוא ולשמוע את הקטעים שדודג' מלקט ומשתף.
פוסט שנהניתי ממנו לאחרונה: Belle & Sebastian & Jed & Lucia & Bishop Allen, 9 באוגוסט.
*** הערה חשובה: רק בגלל אהבתי הרבה לבלוגים בכלל ולבלוגים אלה בפרט אני מפרסם היום את הפוסט כמתוכנן ולא מפציץ פה בשורה של פוסטים עצבניים במיוחד בעקבות דו"ח העוני השנתי שהתפרסם אתמול (לא שמעתם? לכו תקראו אצל הצופות). אבל צפו פגיעה בהמשך.
שגיא נאור 