מדינה של ממיר אחד


בתקשורת הישראלית חלוקים לגבי כמות האנשים שממש התחברו לחבילת המונדיאל (להזכירכם, עדיין במחיר שערורייתי, וזה לא משנה באיזה מבצע התחברתם, זה עדיין יקר!!!).


בין אם אתם קונים את ה"פחות מאלפיים" של "המדגש" או או את ה"עשרות אלפים" של "למה-רשת" (שאגב, יש להם אינטרס בעניין… פרטים מעניינים על כך כאן), זה מעט מאוד אנשים, מה שאומר שאו שנהיינו תרבותיים מאוד (yeah, right!) או שנהיינו עניים מאוד (שזה תמיד נכון) או שפשוט – כרגיל – אנחנו נהייה מדינה של ממיר אחד.


בקיצור, אצל מי אפשר לראות את המונדיאל בשבוע הבא???!!!



 


נ.ב. אני מקבל ב-FW טונות של מיילים המכילים את "הקוד לפתיחת ערוץ המונדיאל", מה שמוכיח שלא רק שאנחנו מדינה של ממיר אחד, אלא שגם אז כולם מחפשים דרך לתחמן ולמצוא פתרון יותר זול ויותר נגיש.


לטובת כולם, ובמיוחד אלה שיגגלו אותי עכשיו, הנה הוראות לצפייה חינם במונדיאל, גם ב"חם" וגם ב"כן":


1.לכבות את הממיר ואת הטלוויזיה.


2. לצאת מהבית.


3. לגשת לפאב הקרוב.


4. לבחור בירה טובה.


5. להתיישב על הכסא ולהנות ממשחק כדורגל בחברת אנשים שתויים כמוך.


ההנאה מובטחת.

כמו ששם צחקנו לא בכינו שנים…


הסרט החדש של רוברטו בניני (וזה סרט של רוברטו בניני, כי בניני – כמו בניני – הוא גם הבמאי, גם המפיק , גם התסריטאי וכמובן גם השחקן הראשי…), "הנמר והשלג", הוא ללא ספק הקומדיה הכי עצובה שראיתי בשנים האחרונות (כן, אפילו יותר מ"החיים יפים" של בניני עצמו) או אם תרצו המלודרמה הכי מצחיקה שראיתי בשנים האחרונות. במלים אחרות, סרט שמביא אתכם לדמעות ורגע אחרי זה מפיל אתכם מצחוק, לפעמים אגב שניהם באותו הזמן ממש.


 


בניני משכלל עד (כמעט) שלמות את ה"קומדיה ד-לה איטליאנה" ב"הנמר והשלג" ומציג את הסרט הטוב ביותר שלו עד היום, הטוב ביותר שראיתי זה זמן רב בקולנוע וטוב מאוד בכל קנה מידה קולנועי. "הנמר והשלג" מצליח לשלב קומדיה שחורה על האיוולות שבמלחמה (מלחמת עיראק השנייה, אם תהיתם…  רובו ככולו של הסרט מתרחש בבגדד) שקצת מזכירה את "החיים יפים" עם סיפור אהבה קיטשי וכמעט דמיוני עם סיפור של מסירות אין-קץ שקצת מזכיר את "דבר אליה" של אלמודובר ומכניס פנימה אפילו די הרבה שירה ותיאוריות ארס-פואטיות (הדמות שמשחק בניני היא של משורר, ששמו אטיליו בהומאז' למשורר אטיליו ברטולוצ'י, האבא של)


 


כל זאת בסגנון הילדותי, הציורי, הפיזי והמרגש של בניני, וכדי לקנח הוא משלב בסרט גם חבר טוב, אחד טום וייטס, כדי שיספק לו (מיד עם פתיחת הסרט, אגב) שיר נפלא לפסקול ("You Can Never Hold Back Spring"  אגב, בזאת אני פונה לקוראיי ומצהיר – מי שמשיג ליאת השיר, מקבל אות כבוד של הבלוג…) שילווה אותו לכל אורכו. עוד בקאסט גם אשתו בחיים, ניקולטה בראצ'י וז'אן רינו (כן, ההוא מ"ליאון").


 


ראיתי את הסרט השבוע בטרום-בכורה בקולנוע "לב". בשבילכם אני מקווה שהסרט יזכה לתפוצה ראוייה וגם יגיע למסכים במהרה בימינו (מנסיוני עם סרטים נפלאים כאלה – הוא יוקרן רק ב"לב" ורק עוד שנה… L). בתור מי שכבר המון זמן לא מוצא סרטים ראויים בקולנוע, בטח שלא בין אלה הנעשים בהוליווד, "הנמר והשלג" לא רק שגרם לי עונג, הן רוחני והן אינטלקטואלי, אלא גם החזיר לי את חדוות הצפייה בקולנוע, את האהבה הבוערת למדיום הזה ואת ההנאה הגדולה מאפוס שכזה (שלא לדבר על המסרים הנפלאים שבניני מחביא בין השורות).


 


 


[הנמר והשלג של רוברטו בניני, איטליה, 2005]


 


 


עדכון (4.6): שסק שלחה לי את השיר של טום וייטס למייל ועשתה אותי אדם מאושר. אות הכבוד של הבלוג מוענק בזאת לה.


 



 


 


 


* הכותרת מתוך "דאווין של שיר מחאה" מאת מאיר אריאל

הבועה חוזרת והיא עושה לי נעים בגב…

למייל שהגיע על הבוקר והזמין אותי לעשרים דקות של מסג' (על חשבון המעביד, כמובן) יש רק משמעות אחת:


הבועה חוזרת!!!    אפשר לצאת מהמקלטים ולחזור לפקולטות למדעים מדוייקים… 




לידיעת הקורא דודי גולדמן: ככה נראה יום העבודה הקשה של עובד הייטק… 

הבועה חוזרת והיא עושה לי נעים בגב…

למייל שהגיע על הבוקר והזמין אותי לעשרים דקות של מסג' (על חשבון המעביד, כמובן) יש רק משמעות אחת:


הבועה חוזרת!!!    אפשר לצאת מהמקלטים ולחזור לפקולטות למדעים מדוייקים… 




לידיעת הקורא דודי גולדמן: ככה נראה יום העבודה הקשה של עובד הייטק… 

פולק בצהריים – יופי של הרגל

מה אתם עושים בשבת הקרובה (3.6) בצהריים?!     אני, אישית, אעביר את סוף השבוע בצפון, אבל לאלו מביניכם שאינם בני מזל כמוני (…), פסטיבל פולק'לה נשמע לי כמו יופי של בילוי.


 


אז הנה לכם הפלאייר (תודה, אלון):



 


ההנאה (לאור הרשימה הארוכה והמדהימה של אמנים שווים) נראית מובטחת.


 


אגב, כשתהיו שם, תמסרו לדויד שזה ממש לא פייר שבכל גיחה שלו לאיזור חיוג 03 אני עסוק בדברים שאני לא יכול לבטל… 

פולק בצהריים – יופי של הרגל

מה אתם עושים בשבת הקרובה (3.6) בצהריים?!     אני, אישית, אעביר את סוף השבוע בצפון, אבל לאלו מביניכם שאינם בני מזל כמוני (…), פסטיבל פולק'לה נשמע לי כמו יופי של בילוי.


 


אז הנה לכם הפלאייר (תודה, אלון):



 


ההנאה (לאור הרשימה הארוכה והמדהימה של אמנים שווים) נראית מובטחת.


 


אגב, כשתהיו שם, תמסרו לדויד שזה ממש לא פייר שבכל גיחה שלו לאיזור חיוג 03 אני עסוק בדברים שאני לא יכול לבטל… 

היום יומולדת!



עדכון (27.5): בעונג שבת של אתמול ניתן למצוא לא רק ברכת יומולדת לח"מ (ולעוד אנשים שווים. ראו סעיף 3), אלא גם את יובל הקטן (את הסעיף המדויק אני אשאיר לכם למצוא בעצמכם…).   אגב, גם בYNET איחלו לי יומולדת שמח. איזה כיף!!!