כמו שהבטחתי, הצבעתי "אמת". מישהו שם אפילו טרח לפרסם את זה. יממה וחצי אחרי פרסום התוצאות הגיע הזמן לעבודה.

 

עשרים המנדטים של "העבודה" הם בעיניי הישג לא מבוטל. בהתחשב בבריחה ההמונית של מצביעי העבודה ה"וותיקים" ל"קדימה", קצת בגלל פרס והרבה בגלל פרץ, מדובר בהמון מנדטים "חדשים" – של תושבי עיירות הפיתוח, של המובטלים והעניים, של מצביעי ליכוד מאוכזבים, של אנשים כמוני שראו בנבחרת של עמיר פרץ ובעומד בראשה אפשרות לתקווה חדשה.

 

כמו שכתבתי כאן אתמול, תוצאות האמת אומרות אמת פשוטה וברורה: העם רוצה שינוי. שינוי פנימי, חברתי, אזרחי. כמו שעופר כותב היום בבלוג שלו (והוא *לא* הצביע לעבודה), יש קואליציה גדולה ורחבה התומכת במהפיכה חברתית, וזה טוב לכולנו, בין אם תומכים בעמיר פרץ ובין אם לאו.

 

ולכן כאן מגיע הזמן של העבודה. אם "העבודה" תקיים את הבטחותיה לבוחרים, אפילו לא את כולן – רק חלק, בבחירות הבאות (ויש לי רושם שלא נחכה ארבע שנים עד שהן תגענה), עם ההתפכחות מחזיון התעתועים של שרון הרדום ואולמרט ה…, כשהבוחרים המסורתיים יחזרו ב"אמת", תוכל להיות כאן אפשרות אמיתית לשקם את המפלגה ולהנהיג את המדינה.

 

מצד שני, אם עמיר פרץ וחבורתו יזחלו לקואליציה של אולמרט, תוך וויתור על כל העקרונות וההבטחות (תשאלו את שמעון פרס על זה), אני מבטיח כאן קבל-בלוג-וקוראים, שחלק גדול מעשרים המנדטים האלה יבואו חשבון בקלפי בבחירות הבאות. תראו את הליכוד המתפורר, תראו את שינוי, את מרצ. אנשים כבר לא מצביעים "על עיוור". אנשים רוצים שתקיימו הבטחות. זו העבודה שלכם לארבע השנים הבאות.

 

אני קיימתי את מה שהבטחתי. עכשיו תורכם. לעבודה!

 

 

 

נ.ב.   ומלה אישית לגברת לימור לבנת, פעם שרה בישראל והיום…  ובכן…  – – –  אם את חושבת שביבי הוא הבן-אדם השנוא ביותר ב"ליכוד", חשבי שוב. מעולם לא ראיתי אנשים רבים כל-כך שמחים לאיד כל-כך מלראות אישה בודדה ואומללה כל-כך במהדורת החדשות.  

יש כמה דברים (לא הרבה) מעודדים בתוצאות האמת מליל אמש:

 

 לאנשים באמת נמאס. אחוזי ההצבעה הנמוכים אמורים לשמש נורת אזהרה גדולה לכל הפוליטיקאים. חבר'ה, נמאסתם, אבל באמת!   אם הציבור הישראלי יתפוס קצת יותר שכל, ויחליף את ההמנעות בהתחשבנות, מה שקרה אתמול עם הליכוד והגימלאים הוא רק סיפתח.

 

לאנשים גם נמאס מאיומים בנוסח "החמאס בא לחסל אתכם" או "האיראנים כבר מחממים את המנועים של פצצת האטום". מבחינתם בטחון זה בטחון אישי, כלכלי. לחיות ברווחה, להרוויח משכורת סבירה, למצוא עבודה, להזדקן בכבוד. אחרי המון זמן האג'נדה החברתית הכריעה בחירות, ע"ע הגמלאים, ש"ס, העבודה.

 

הציבור הישראלי איננו עדר. קדימה שהכריזה שאין לה אידיאולוגיה, אין לה מצע, אין לה כלום בעצם חוץ מהתרפקות על מנהיג ששוכב ללא הכרה בבית חולים, לא הצליחה להונות את הציבור הישראלי. נכון, אולמרט ניצח בבחירות, אבל להערכתי אם היה עובר עוד חודש, גם זה לא היה בטוח. קדימה תנהיג את הממשלה, אבל מעמדה חלשה. "אתה יכול להונות חלק מהאנשים חלק מהזמן, אבל אתה לא יכול להונות את כל האנשים כל הזמן".

 

ואחרון אחרון חביב, שמחה לאיד כמובן, הרשו לי לצטט את אביעד קיסוס הבוקר ב"תוכנית הבוקר": "איזה מקום לימור לבנת?  עשירי?!   חבל. איזה פספוס. זה כמו לעשות נקיון בכל הבית, ולהשאיר פירור קטן בפינה".

בחרו חיים.

בחרו עבודה. בחרו קריירה. בחרו משפחה.

בחרו טלוויזיה גדולה מזויינת, בחרו מכונות כביסה, מכוניות, מכשירי קומפקט דיסק ופותחני קופסאות חשמליים.

בחרו בריאות טובה, כולסטרול נמוך וביטוח שיניים.

בחרו תשלומי משכנתא בריבית קבועה.

בחרו בית ראשון.

בחרו את החברים שלכם.

בחרו לבוש לשעות הפנאי ומטען תואם.

בחרו חליפה שלושה-חלקים בהשכרה במגוון של בגדים מזויינים.

בחרו עשה-זאת-בעצמך ולהתפלא מי לעזאזל אתה ביום שבת בבוקר.

בחרו לשבת על הספה ולצפות בתוכניות בידור מרדימות-שכלית, מנפצות-נפשית, בעוד אתם דוחפים ג'אנק פוד מזויין לתוך הפה שלכם.

בחרו להירקב בסוף כל זה, משתינים את סופכם בבית עלוב, לא יותר מבזיון לנבלות המזויינים המרוכזים-בעצמם שאתם יצרתם כדי להחליף אתכם.

בחרו בעתיד שלכם.

בחרו חיים.

 

אבל למה שאני ארצה לעשות דבר כזה?!

 

                                                                                  ~ הפילוסופייה של רנטון, מתוך הסרט "טריינספוטינג" כמובן

בחרו חיים.

בחרו עבודה. בחרו קריירה. בחרו משפחה.

בחרו טלוויזיה גדולה מזויינת, בחרו מכונות כביסה, מכוניות, מכשירי קומפקט דיסק ופותחני קופסאות חשמליים.

בחרו בריאות טובה, כולסטרול נמוך וביטוח שיניים.

בחרו תשלומי משכנתא בריבית קבועה.

בחרו בית ראשון.

בחרו את החברים שלכם.

בחרו לבוש לשעות הפנאי ומטען תואם.

בחרו חליפה שלושה-חלקים בהשכרה במגוון של בגדים מזויינים.

בחרו עשה-זאת-בעצמך ולהתפלא מי לעזאזל אתה ביום שבת בבוקר.

בחרו לשבת על הספה ולצפות בתוכניות בידור מרדימות-שכלית, מנפצות-נפשית, בעוד אתם דוחפים ג'אנק פוד מזויין לתוך הפה שלכם.

בחרו להירקב בסוף כל זה, משתינים את סופכם בבית עלוב, לא יותר מבזיון לנבלות המזויינים המרוכזים-בעצמם שאתם יצרתם כדי להחליף אתכם.

בחרו בעתיד שלכם.

בחרו חיים.

 

אבל למה שאני ארצה לעשות דבר כזה?!

 

                                                                                  ~ הפילוסופייה של רנטון, מתוך הסרט "טריינספוטינג" כמובן

בחרו חיים.

בחרו עבודה. בחרו קריירה. בחרו משפחה.

בחרו טלוויזיה גדולה מזויינת, בחרו מכונות כביסה, מכוניות, מכשירי קומפקט דיסק ופותחני קופסאות חשמליים.

בחרו בריאות טובה, כולסטרול נמוך וביטוח שיניים.

בחרו תשלומי משכנתא בריבית קבועה.

בחרו בית ראשון.

בחרו את החברים שלכם.

בחרו לבוש לשעות הפנאי ומטען תואם.

בחרו חליפה שלושה-חלקים בהשכרה במגוון של בגדים מזויינים.

בחרו עשה-זאת-בעצמך ולהתפלא מי לעזאזל אתה ביום שבת בבוקר.

בחרו לשבת על הספה ולצפות בתוכניות בידור מרדימות-שכלית, מנפצות-נפשית, בעוד אתם דוחפים ג'אנק פוד מזויין לתוך הפה שלכם.

בחרו להירקב בסוף כל זה, משתינים את סופכם בבית עלוב, לא יותר מבזיון לנבלות המזויינים המרוכזים-בעצמם שאתם יצרתם כדי להחליף אתכם.

בחרו בעתיד שלכם.

בחרו חיים.

 

אבל למה שאני ארצה לעשות דבר כזה?!

 

                                                                                  ~ הפילוסופייה של רנטון, מתוך הסרט "טריינספוטינג" כמובן

מי שלא מצביע מחר – כי אין לו כוח, כי אין לה זמן, כי אין למי, כי זה ממילא לא משנה – משפיע!    משפיע לרעה על החיים של כולנו. מחזק את המפלגות הסקטוריאליות, הקיצוניות – את ברוך מרזל, את מיכאל קליינר, את החרדים, את המפלגות הקטנות והאיזוטריות.

כשתקומו מחרתיים בבוקר, ותתלוננו שעוד פעם המפלגות הקטנות סוחטות (את המיץ לכולנו), שזו בעצם לא הממשלה שלכם, שעוד פעם נכנסו לכנסת האנשים הלא נכונים – תוכלו להאשים רק את עצמכם, אם לא תלכו להצביע.

בסך-הכל כמה דקות מזמנכם, ועוד יש לכם יום חופש. זה בדיוק החופש שלכם – החופש לבחור, החופש לקבוע את העתיד. אז תשתמשו בו. מחר.

 

***

 

ואם כבר אתם הולכים לקלפי, אז הנה עוד בחירה חכמה לעשות – – –

כבר כתבתי כאן על תרומת איברים. אין צורך להסביר כמה זה חיוני, כמה חיים ניצלים מדי שנה, וכמה חשוב שלכולנו יהיה כרטיס תורם בכיס, just in case.

עמותת "קו הזינוק" משיקה מחר, יום הבחירות, מבצע להחתמת כולנו על "כרטיס תורם", תחת השם "בוחרים חיים". אלפי בני נוער יעמידו עמדות החתמה ליד הקלפיות, ואתם מוזמנים לחתום.

מדינת ישראל היא אחת המדינות בהן מספר החתומים על כרטיס תרומת האיברים הוא מהנמוכים בעולם. הגיע הזמן לשנות את זה. מחר.

כבר כתבתי כאן לא פעם (ע"ע, למשל, סיכום השנה שלי) שההדרדרות התהומית של המיינסטרים הישראלי אל תהומות הגובלים בניפוץ פלסטיקים מדאיגה מאוד, אבל יש לי קיבה די חזקה ואני מצליח לעמוד בגבורה ברוב הסינגלים שאני מקבל לביקורת ואפילו בביקורים החטופים שלי בתחנות הרדיו השונות. עברתי בשלום את סינרגיה (גם אם הגיעו קאברים עד נפש). החזקתי מעמד כשטולטלתי קדימה אחורה על-ידי אמדורסקי. הי, שרדתי אפילו את האלוהים של סעדו. אבל שום דבר, ואני מתכוון שום דבר, לא הכין אותי למאורעות ליל אמש.

 

בשעת לילה מאוחרת, ברכב שלי, בדרך חזרה הביתה, עשיתי טעות של מתחילים ופתחתי את הרדיו בתדר של גלגל"צ. לחרדתי, שמעתי את מאיר אריאל זצ"ל שר את הפזמון של "לא יכול להוריד ממך את העיניים", מהיפים שבשיריו (ואולי מהיפים שבשירים בשפה העברית), במהירות כפולה או משולשת (ששיוותה לו קול של צ'יפמאנק), ולאחריו מין קטע ראפ כזה, מטופש וחלש, שפשוט גרם לי לאטום במהירות את האוזניים ולהעביר כאחוז טירוף למשהו אחר…  ומיד.

 

חבר'ה, הדרדרנו, ירדנו, מכרנו את נשמתנו לאלוהי הרייטינג, אבל רבאק – הבן-אדם מת!  תנו לו קצת כבוד. הוא וודאי מתהפך בקברו במהירות כפולה או משולשת. רוצים לסמפל, סמפלו. רוצים להעתיק, העתיקו. רוצים לגנוב, גנבו. אבל יש גבול לכל תעלול. אני מודה – אני נשברתי. לא יכולתי שלא לאטום את האוזניים.

 

לחצתי על הסי.די ובצירוף מקרים מדהים עלתה ענבל פרלמוטר* ואמרה לי: "חבל ש… שהגענו לכזה, כזה מצב נוראי בשביל להתעורר ולראות את זה…". באמת חבל.

 

 

* "חלום כהה" של אמדורסקי, מתוך "מנועים שקטים"

בסוף השבוע ביקרתי את אחותי הקטנה בירושלים.

 

כל ביקור בעיר הזאת הוא חוויה אנתרופולוגית ממדרגה ראשונה, והביקור הפעם לא היה שונה.

 

בסטיקר המשעשע הזה נתקלתי ברחוב שבו חניתי:

 

(צריך לציין שצילמתי את הסטיקר הספציפי הזה על הקיר החיצוני של בית כנסת קטן ושומם, אבל הרחוב היה מלא בעוד דוגמיות זהות:)

כל זה גרם לי לתהות מה באמת חושב אלוקים על הלבוש שלי, והאם הוא בקטע של בננה רפבליק או אולי דווקא הוא יותר בעניין של פוקס…

* הסבר למאותגרים רכילותית.

בסוף השבוע ביקרתי את אחותי הקטנה בירושלים.

 

כל ביקור בעיר הזאת הוא חוויה אנתרופולוגית ממדרגה ראשונה, והביקור הפעם לא היה שונה.

 

בסטיקר המשעשע הזה נתקלתי ברחוב שבו חניתי:

 

(צריך לציין שצילמתי את הסטיקר הספציפי הזה על הקיר החיצוני של בית כנסת קטן ושומם, אבל הרחוב היה מלא בעוד דוגמיות זהות:)

כל זה גרם לי לתהות מה באמת חושב אלוקים על הלבוש שלי, והאם הוא בקטע של בננה רפבליק או אולי דווקא הוא יותר בעניין של פוקס…

* הסבר למאותגרים רכילותית.

בסוף השבוע ביקרתי את אחותי הקטנה בירושלים.

 

כל ביקור בעיר הזאת הוא חוויה אנתרופולוגית ממדרגה ראשונה, והביקור הפעם לא היה שונה.

 

בסטיקר המשעשע הזה נתקלתי ברחוב שבו חניתי:

 

(צריך לציין שצילמתי את הסטיקר הספציפי הזה על הקיר החיצוני של בית כנסת קטן ושומם, אבל הרחוב היה מלא בעוד דוגמיות זהות:)

כל זה גרם לי לתהות מה באמת חושב אלוקים על הלבוש שלי, והאם הוא בקטע של בננה רפבליק או אולי דווקא הוא יותר בעניין של פוקס…

* הסבר למאותגרים רכילותית.