וסלע לא מרגיש שום כאב. ואי לעולם לא יבכה

לא חורף, לא דצמבר, לא שלג. ובכל זאת השיר הזה מתנגן בי כבר כמה ימים.


 





 


יום חורף


בדצמבר עמוק וחשוך


אני לבד


מביט מחלוני


אל הרחובות שמטה ייפרשו


על תכריך טרי של שלג בו הם חרש התכסו


 


אני סלע


אני אי


 


בניתי חומות


מצודה עמוקה ואדירה


שאיש לא יוכל לחדור


אין לי צורך בחברות


חברות גורמת לכאב


אני מזלזל בצחוק ובלהיות אוהב


 


אני סלע


אני אי


 


אל תדברו על אהבה


ובכן אני שמעתי את המלה הזו כבר קודם


היא רדומה בזכרוני


לא אפריע לתנומה


של רגשות שהלכו לעולמם


אם מעולם לא הייתי אוהב, לא הייתי בוכה לעולם


 


אני סלע


אני אי


 


יש לי את הספרים שלי


ואת השירה שלי להגן עליי


אני מוגן בשריון שלי


מתחבא בחדרי


בטוח בתוך הרחם שלי


אני לא נוגע באיש ואיש לא נוגע בי


 


אני סלע


אני אי


 


וסלע לא מרגיש שום כאב


ואי לעולם לא יבכה




                                    (מלים ולחן: פול סיימון)

מודעות פרסומת