ארבעימה

״אני גיטרה
הייתי פעם עץ אולי
ובתיבת התהודה
אני זוכר את כל מי שניגן עליי
ואני אומר
תודה״
14088704957_4da936f1a8_z
מה ארבעים פתאום?  מי ארבעים?
אנשים בני ארבעים תמיד נראו לי כאלה בוגרים,
אנשים שיודעים מה הם רוצים מהחיים,
מה הם רוצים להיות כשהם יהיו גדולים.
ואני?  אני יש לי בעיקר שאלות
והרבה חלומות ומחשבות
ואני עדיין מתרגש משיר ברדיו, ממלה שכתובה
וחושב פעמיים לפני שאני עונה לילד תשובה
ומרגיש רוב הזמן כמו גיטרה, הרוח פורט עליי
ואני עדיין מחכה למה שלא קרה במאי
ומחפש את הלחן והמילים והבמה המתאימה
אז ארבעים, מה?
קדימה,
ארבעימה!
מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s