במטוס סילון לארצות-הברית, רק עם דיילת וענן (ולפטופ כמובן)

Itinerary as follows:


 


Q         Sat       25-Feb-06       23:45   Dep: Tel-Aviv BGN Apt           Terminal 3        Plane: 777


                                                                                    Continental CO0091


            Sun      26-Feb-06       04:45   Arv: NYC – Newark Apt         Terminal C


 


Q         Fri        03-Mar-06       15:50   Dep: NYC – Newark Apt        Terminal C       Plane: 777


                                                                                    Continental CO0084


            Sat       04-Mar-06       09:15   Arv: Tel-Aviv BGN Apt           Terminal 3

אלוהים לא היה מגדל את זה, אילולא חשד שיש מצב שנעשן את זה

 


דיברו היום בבוקר* בטלוויזיה** על כך ששלמה בר, האיש והברירה (הטבעית, כמובן) , נתפס מעשן צינגלה לפני הופעה. לא הצלחתי למצוא ביסוס לכך בכתובים, אבל כך או כך מדובר באיש שמזמן חלף על פני גיל 60, שבכל הופעה שלו נותן מאה-ועשרים-אחוז של רגש, נשמה ואהבה, שנושא על גבו עשורים של יצירה והשפעה על המוזיקה הישראלית כולה, ו… כן, הוא לוקח לריאות מדי פעם.


 



שלמה בר, מתוך אתר "הבמה"


 


אני לא נמנה על מצביעי "עלה ירוק", וענייני הגלגולים ממני והלאה, ובכל זאת צריך להפסיק להיתמם ולהודות שמיטב אמנינו, כמו גם מיטב בנינו, מעשנים סיגריה שאיננה ממולאת רק בטבק בעיתות אלו ואחרות. אותי, אגב, מגעילות הסיגריות הרגילות הרבה יותר (וכבר פירטתי על זה כאן), וזה תמיד מזכיר לי את האזהרה שראיתי פעם בקופי שופ אחד באמסטרדם, על כך שמי שערבב גראס עם מילוי רגיל של סיגריה עלול לחלות בסרטן (כמובן, בגלל המילוי הרגיל של הסיגריה).


 


בחזרה לענייננו – אם הג'וינט הקטן הזה, לפני ההופעה, זה מה שנותן לשלמה בר את האנרגיות הנפלאות שלו (ובהתאמה – נותן לנו, הקהל, את האנרגיות הנפלאות שלנו כשאנחנו רואים ושומעים אותו), אז הניחו לו לנפשו. אחרי הכל (ואני מצטט מסרט הקאלט ההזוי "קרחנה" -) אלוהים לא היה מגדל את זה, אילולא חשד שיש מצב שנעשן את זה, לא?   (והרי שלמה בר הוא אדם שומר מסורת…).


 


ואסיים עם הסיום של אחד השירים האהובים עליי ביותר, ולבטח האהוב עליי ביותר בענייני סמים, "ארנב לבן" של ג'פרסון איירפליין:


 


"…כשההגיון והפרופרציה


נפלו שפוכים מתים על הרצפה


והפרש הלבן מדבר אחורנית


והמלכה האדומה מטיילת מחוץ לראשה


זכרו מה שהנמנמן אמר:


"הזינו את מוחכם!  הזינו את מוחכם!!!"…"


 



הנמנמן וחברים, איור על-פי "אליס בארץ הפלאות"
 


 


* שעה רבע לשבע בערך. אח, ילדים זה שמחה…  


** תוכנית הבוקר של אברי גלעד ועינב גלילי

אלוהים לא היה מגדל את זה, אילולא חשד שיש מצב שנעשן את זה

 


דיברו היום בבוקר* בטלוויזיה** על כך ששלמה בר, האיש והברירה (הטבעית, כמובן) , נתפס מעשן צינגלה לפני הופעה. לא הצלחתי למצוא ביסוס לכך בכתובים, אבל כך או כך מדובר באיש שמזמן חלף על פני גיל 60, שבכל הופעה שלו נותן מאה-ועשרים-אחוז של רגש, נשמה ואהבה, שנושא על גבו עשורים של יצירה והשפעה על המוזיקה הישראלית כולה, ו… כן, הוא לוקח לריאות מדי פעם.


 



שלמה בר, מתוך אתר "הבמה"


 


אני לא נמנה על מצביעי "עלה ירוק", וענייני הגלגולים ממני והלאה, ובכל זאת צריך להפסיק להיתמם ולהודות שמיטב אמנינו, כמו גם מיטב בנינו, מעשנים סיגריה שאיננה ממולאת רק בטבק בעיתות אלו ואחרות. אותי, אגב, מגעילות הסיגריות הרגילות הרבה יותר (וכבר פירטתי על זה כאן), וזה תמיד מזכיר לי את האזהרה שראיתי פעם בקופי שופ אחד באמסטרדם, על כך שמי שערבב גראס עם מילוי רגיל של סיגריה עלול לחלות בסרטן (כמובן, בגלל המילוי הרגיל של הסיגריה).


 


בחזרה לענייננו – אם הג'וינט הקטן הזה, לפני ההופעה, זה מה שנותן לשלמה בר את האנרגיות הנפלאות שלו (ובהתאמה – נותן לנו, הקהל, את האנרגיות הנפלאות שלנו כשאנחנו רואים ושומעים אותו), אז הניחו לו לנפשו. אחרי הכל (ואני מצטט מסרט הקאלט ההזוי "קרחנה" -) אלוהים לא היה מגדל את זה, אילולא חשד שיש מצב שנעשן את זה, לא?   (והרי שלמה בר הוא אדם שומר מסורת…).


 


ואסיים עם הסיום של אחד השירים האהובים עליי ביותר, ולבטח האהוב עליי ביותר בענייני סמים, "ארנב לבן" של ג'פרסון איירפליין:


 


"…כשההגיון והפרופרציה


נפלו שפוכים מתים על הרצפה


והפרש הלבן מדבר אחורנית


והמלכה האדומה מטיילת מחוץ לראשה


זכרו מה שהנמנמן אמר:


"הזינו את מוחכם!  הזינו את מוחכם!!!"…"


 



הנמנמן וחברים, איור על-פי "אליס בארץ הפלאות"
 


 


* שעה רבע לשבע בערך. אח, ילדים זה שמחה…  


** תוכנית הבוקר של אברי גלעד ועינב גלילי

אלוהים לא היה מגדל את זה, אילולא חשד שיש מצב שנעשן את זה

 


דיברו היום בבוקר* בטלוויזיה** על כך ששלמה בר, האיש והברירה (הטבעית, כמובן) , נתפס מעשן צינגלה לפני הופעה. לא הצלחתי למצוא ביסוס לכך בכתובים, אבל כך או כך מדובר באיש שמזמן חלף על פני גיל 60, שבכל הופעה שלו נותן מאה-ועשרים-אחוז של רגש, נשמה ואהבה, שנושא על גבו עשורים של יצירה והשפעה על המוזיקה הישראלית כולה, ו… כן, הוא לוקח לריאות מדי פעם.


 



שלמה בר, מתוך אתר "הבמה"


 


אני לא נמנה על מצביעי "עלה ירוק", וענייני הגלגולים ממני והלאה, ובכל זאת צריך להפסיק להיתמם ולהודות שמיטב אמנינו, כמו גם מיטב בנינו, מעשנים סיגריה שאיננה ממולאת רק בטבק בעיתות אלו ואחרות. אותי, אגב, מגעילות הסיגריות הרגילות הרבה יותר (וכבר פירטתי על זה כאן), וזה תמיד מזכיר לי את האזהרה שראיתי פעם בקופי שופ אחד באמסטרדם, על כך שמי שערבב גראס עם מילוי רגיל של סיגריה עלול לחלות בסרטן (כמובן, בגלל המילוי הרגיל של הסיגריה).


 


בחזרה לענייננו – אם הג'וינט הקטן הזה, לפני ההופעה, זה מה שנותן לשלמה בר את האנרגיות הנפלאות שלו (ובהתאמה – נותן לנו, הקהל, את האנרגיות הנפלאות שלנו כשאנחנו רואים ושומעים אותו), אז הניחו לו לנפשו. אחרי הכל (ואני מצטט מסרט הקאלט ההזוי "קרחנה" -) אלוהים לא היה מגדל את זה, אילולא חשד שיש מצב שנעשן את זה, לא?   (והרי שלמה בר הוא אדם שומר מסורת…).


 


ואסיים עם הסיום של אחד השירים האהובים עליי ביותר, ולבטח האהוב עליי ביותר בענייני סמים, "ארנב לבן" של ג'פרסון איירפליין:


 


"…כשההגיון והפרופרציה


נפלו שפוכים מתים על הרצפה


והפרש הלבן מדבר אחורנית


והמלכה האדומה מטיילת מחוץ לראשה


זכרו מה שהנמנמן אמר:


"הזינו את מוחכם!  הזינו את מוחכם!!!"…"


 



הנמנמן וחברים, איור על-פי "אליס בארץ הפלאות"
 


 


* שעה רבע לשבע בערך. אח, ילדים זה שמחה…  


** תוכנית הבוקר של אברי גלעד ועינב גלילי

פסטרמה בניחוח ריצפז (קונספט שיווקי תמוה)

כמעט כל יום אני עובר ליד המינימרקט של ארקדי בדרך לעבודה, ואין יום שאני לא מביט בשלט הזה ומתמלא פליאה לנוכח הקונספט השיווקי התמוה שעמד במוחו של מי שעיצב אותו.


 


אולי במקומות אחרים או בשפות אחרות זה נשמע מפתה או טעים, אבל לי רוסטביף ברוטב אקונומיקה או פסטרמה בניחוח ריצפז נשמע לא ממש מזמין…

פסטרמה בניחוח ריצפז (קונספט שיווקי תמוה)

כמעט כל יום אני עובר ליד המינימרקט של ארקדי בדרך לעבודה, ואין יום שאני לא מביט בשלט הזה ומתמלא פליאה לנוכח הקונספט השיווקי התמוה שעמד במוחו של מי שעיצב אותו.


 


אולי במקומות אחרים או בשפות אחרות זה נשמע מפתה או טעים, אבל לי רוסטביף ברוטב אקונומיקה או פסטרמה בניחוח ריצפז נשמע לא ממש מזמין…

פסטרמה בניחוח ריצפז (קונספט שיווקי תמוה)

כמעט כל יום אני עובר ליד המינימרקט של ארקדי בדרך לעבודה, ואין יום שאני לא מביט בשלט הזה ומתמלא פליאה לנוכח הקונספט השיווקי התמוה שעמד במוחו של מי שעיצב אותו.


 


אולי במקומות אחרים או בשפות אחרות זה נשמע מפתה או טעים, אבל לי רוסטביף ברוטב אקונומיקה או פסטרמה בניחוח ריצפז נשמע לא ממש מזמין…