שום דבר בעצם לא היה נכון (פוליטיקה עכשיו)

מרגיש כל-כך נפלא
אנחנו עם סגולה
אנחנו עם סגולה…


איזה עם סגולה אנחנו. רק לפני שבוע הלכנו להצביע, נתנו את קולנו לנבחרי העם על סמך הדברים שהם הצהירו בפנינו בתעמולה הנהדרת שלהם, וכבר ניתן לראות שלא דובים ולא יער, לא דמוקרטיה ולא אמת בעיניים.


אם הצבעתם לבני, יש סיכוי טוב שתקבלו ליברמן. למרות שהתקווה השמאלית החדשה טוענת ש"יש כאלה שנבחרו משנאה וחוסר תבונה", היא "מסכימה ב-90 אחוז" עם אותם "כאלה". וכל מצביעי השמאל שברגע האחרון שלשלו פתק של "קדימה" כדי להיאבק במפלצת הביברמן הולכים לקבל במטבח את ביבי, ציפי ואיווט. אח, זה מרגיש כל-כך נפלא.


אם הצבעתם ביבי, יש סיכוי טוב שתקבלו ברק. למרות שבמפלגתו של ה"לא סחבק, מנהיג" קוראים לו ללכת לאופוזיציה ולבנות אלטרנטיבה, ולמרות שביבי טרח להעלות בראש שמחתנו את העובדה שהעם רוצה ממשלה ימנית, ביבי – האיש שאני לא מאמין שמישהו עוד מאמין לו – הולך על ממשלה רחבה. מי שבחר אותו כדי שקדימה והעבודה לא יהיו בממשלה, עוד יקבל אותם כחברים של כבוד, ואילו ליברמן וש"ס ייצאו בחוץ, הם והגזענות החשוכה שלהם.


אם הצבעתם ליברמן, יש סיכוי טוב שאתם לא קוראים את הבלוג הזה. ובכל-זאת – ליברמן לא יהיה השר לביטחון פנים או שר האוצר, בגלל "ניגוד אינטרסים". במלים אחרות, בגלל שהוא חשוד במעשים פליליים שלידם אפילו אולמרט מחוויר (אגב, זוכרים למה נפלה מלכתחילה ממשלת אולמרט?!). ליברמן עצמו רוצה את תיק הביטחון או החוץ, אבל אפילו נתניהו לא מטורף מספיק כדי להפקיד התיקים כאלה בידי איווט האיום. בסוף הוא יגמור (שוב) שר התשתיות או שר התחבורה. הרי יותר גרוע משאול מופז אף אחד לא יכול להיות…


מרגישים מרומים?    מרגישים חלשים?!    לא מבינים איך כולם מסכימים שצריך לשנות את שיטת הממשל ובכל זאת שום דבר לא קורה???!!!   


התשובה פשוטה: הם מ-ש-ק-ר-י-ם. הם יגידו כל דבר, ובלבד שהם יזכו לשמור על הכסא שלהם ולראות את השם שלהם מרוח על השער של העיתון היומי. לצורך כך הם יגידו שהכל נפלא, למרות שהם יודעים טוב מאוד ששום דבר בעצם לא נכון.  


כן, שיקרתי כשאמרתי שהכל כל-כך נפלא
כי שום דבר בעצם לא היה נכון
גם הכדור שלנו שהפך למרובע
שכח שהוא עגול…


הידעתם?  "אז למה לי פוליטיקה עכשיו" תיכף סוגר עשרים שנה. כנראה שאמת, כזו שמחזיקה מעבר לזמן, אפשר למצוא רק במוסיקה.


אני ברוקנרול.


בבית תפילה (אני חושב מאין יבוא עזרי)

בשבת היינו בבר-מצווה של יונתן. המון זמן לא הייתי בבית-כנסת.


 


ניסיתי להיזכר בבר-המצווה שלי, ולא ממש יכולתי. דווקא את ניגונן של התפילות לפני ואחרי ההפטרה אני עוד זוכר.


 


להחזיק את יובלי על הברכיים ולראות בן של חבר עולה לתורה מאוד ריגש אותי. המחשבה על כך שבעוד תשע שנים זה יהיה הוא, שקורא לפני הקהל, ואני, שאומר "ברוך שפטרני", מילאה אותי התרגשות.


 


עם זאת, קשה היה לי להתעלם מכך שבית-כנסת לא מהווה בשבילי מקום רוחני. בעיניי מדובר בבית תפילה לאלוהים שאינני מאמין בו, מקום שבו מתבצעים טקסים שקשה לי מאוד להזדהות איתם.


 


כשקהל המתפללים התגודד מסביב לבמה, מבקש שיזכירו ב"מי שברך" אשה, אם או ילד, עלה במוחי שירו של דידו שקראתי לא מזמן.


 


מאין יבוא עזרי?   אינני יודע.


 



עין כרם, ספטמבר 2008.


 


בְּבֵית תְּפִלָּ ה שֶׁל אֱלֹהִים אֲחֵרִים


שֶׁ אֵינֶנִּי מַאֲמִין בָּהֵם


כְּפִי שֶׁ אֵינֶנִּי מַאֲמִין בְּשֶׁלִּ י


אֲנִי חוֹשֵב מֵאַיִן יָבוֹא עֶזְרִי


מוּל כָּל הָאֱלֹהִים הָאֵלֶּה,


שֶׁלִּ י וְהָזָרִים


אֲנִי נוֹדֵד לְהַשְׁקִ יף עַ ל הַ נּוֹף,


עֲמָקִים יְבֵשִׁים מֻכֵּי שֶׁמֶשׁ וְאֵד


עִם כְּתָמִים שֶׁל שְׂרֵפוֹת,


מִמִּנְזָר קָטָן בֶּ הָרִים


קְיוֹסְק וְדוּכָנִים בְּרַחֲבַת הַכְּנִיסָה


וְגֶפֶן עוֹטֶפֶת מִרְפֶּסֶת רְחָבָה


 


                                    מול כל האלוהים האלה, שלי והזרים / דידו (ש. דידובסקי)

הסיפור על האיש הירוק (עוד משל ידוע)

אשתי, קצינת יחסי הציבור של המשפחה, חשבה שהמשל הקודם היה בוטה מדי.


בנסיעה היום עם יובלי, על רקע "הכבש הששה-עשר", צץ לי ברש משל אחר…



אם במקרה אני פוגש מישהו


שלא מבין איך בחרתי או טוען שנפלתי בגדול,


אם במקרה אני פוגש מישהו כזה


אני תיכף מספר לו על האיש הירוק:



 


היה היה פעם, בעיר ירוקה, גר לו איש אחד, איש ירוק.


האיש הירוק גר בבית ירוק, עם דלת ירוקה וחלונות ירוקים. היתה לו אשה ירוקה וילד אחד ירוק. ובלילות הוא היה ישן במטה הירוקה שלו וחולם חלומות ירוקים ירוקים.


יום אחד, קם האיש הירוק בבוקר ירוק, נעל נעליים ירוקות, לבש חולצה ירוקה ומכנסיים ירוקים. על ראשו חבש כובע ירוק ויצא החוצה. האיש הירוק נכנס לאוטו הירוק שלו ונסע לקלפי המקומית.


מצד אחד של הכביש ראה האיש ים ירוק (של בניינים) ומצד שני המון פרחים ירוקים. זה היה יום יפה, והאיש הירוק שמח ושר שירים ירוקים (כאן מגיע הקטע של הסיגריה, אבל אני נגד עישון…).


ואז, אחרי שחזר האיש לביתו ונגמר יום הבחירות והגיע השעה לתוצאות, פתח האיש טלוויזיה וראה בתוצאות רק אדום.




צילומים: ואללה.


 


"הי, אנשים, מה זה כל האדום פה?", הוא שאל.   "אחי", הם ענו לו, "אנחנו הרוב כאן. ואתה… אתה פה בכלל מסיפור אחר.".

מי יהיה הראש? כרגיל ה… (משל ידוע)


מקור: ynet.


 


משל ידוע מספר כי כאשר סיים הבורא ליצור את האדם, התווכחו ביניהם כל איברי הגוף מי מהם ינהל את העניינים.

המוח הסביר בלהט, שמאחר שהוא שולט ומפעיל את כל איברי הגוף, הוא צריך להיות הבוס.


הרגליים טענו, שמאחר שהן לוקחות את האדם לכל מקום שהוא מתאווה לסור אליו, מן הדין שהן יחליטו לאן הולכים.


הקיבה הדגישה שהיא זו אשר מעכלת את המזון , ולכן רצוי מאוד שהיא תקבע.


העיניים, בלהט רב, הסבירו שהן, ורק הן, מועמדות לתפקיד המנהל, מאחר שבלעדיהן יהיה האדם חסר יכולת.

ואז העמיד החרא את מועמדותו לתפקיד. כל האיברים פרצו בצחוק אדיר. החרא נעלב , ומרוב עלבון התכווץ לשבוע ימים.


המוח נהיה מעורפל, הרגליים רעדו, הקיבה כאבה וסבלה מהלחץ,  הידיים נחלשו, העיניים פזלו ולא ראו את שלפניהן.


לקראת היום השישי בחרו כולם פה אחד בחרא למנהל הכללי.

קינה לבועה. למרצ. לשמאל.

"היו לנו ציפיות אחרות לתוצאות גבוהות יותר…  וזה מה שצריך להדליק אצלנו נורה אדומה" ~ יו"ר מרצ, חיים אורון, ל-ynet




…אלה ימים של קסם ופלא


זו השיחה ארוכת-הטווח שלנו


הדרך שבה המצלמה עוקבת אחרינו בהילוך אטי


הדרך שבה אנחנו נראים לכולנו


הדרך שבה אנחנו נראים במערכת כוכבים אחרת


שגוססת לה בפינה בשמיים


אלה הימים של קסם ופלא


ואל תבכי, בובה, אל תבכי


אל תבכי…


                        (מתוך "הילד בבועה", מלים: פול סיימון)


החלטתי. מרצ.

אני לא מצביע ללבני, כי אין דבר כזה להצביע ללבני. עם כל אהבתי לרעיון שבראש ממשלת ישראל תעמוד אישה (פעם שנייה אולי זה יצליח…), מי ששם בקלפי פתק של "קדימה" יקבל את שאול "לא עושה דבר פרט להיעלב" מופז, צחי "גם מהחקירה הזו יצאתי בלי תיק פלילי" הנגבי, רוחמה אברהם-בלילא ועוד ועוד. אה, כן – זו גם המפלגה של אהוד "יש עוד כמה עבירות שעוד לא ביצעתי" אולמרט.


 


אני לא אצביע לברק, כי אין דבר כזה להצביע לברק, למרות שהוא היה רוצה לשכנע אותנו שזה אפשרי. האיש שרק הוא עצמו מעניין אותו מחריב במו ידיו את מפלגת העבודה, ואני האחרון שרוצה לראות אותו יושב זחוח בממשלה, משאיר את מלאכת השיקום לאחרים. עם כל אהבתי לנבחרת שמתאמצת לבלוט מאחורי ברק, אני לא אשים פתק של "אמת" בקלפי.


 


אני לא אצביע לביבי, לא רק כי אי אפשר להצביע לביבי, אלא כי גם בבחירות הבאות ירוץ ביבי לבדו לא אצביע לו. יהונתן כבר הסביר (והוא לא היחיד) למה לא להצביע ביבי. מי שקורא כאן יודע שאין לי דבר וחצי דבר עם האיש הזה.


 


ימינה מביבי יש חור שחור מבחינתי, מלא בשנאה ופחד ועוד יותר מכך מלא באמונה ששנאה ופחד יביאו אותו, את החור השחור, רחוק. ליברמן בונה על 30 מנדטים בכנסת הבאה, האיחוד הלאומי בונה על הכתומים. אני הייתי רוצה להיות כאן ביום שבו ליברמן יהפוך סוף-סוף להיות תמהוני לא ברור, מין הרב בא-גד כזה, שאיש לא יבין או יזדהה עמו. אני לא הייתי רוצה להיות כאן ביום שבו ליברמן יהפוך לרב אחר, כזה שרק כדורי אקדח של מתנקש פטרו אותנו מעונשו.


 


שמאלה מהעבודה אין חד"ש תחת השמש. עם כל תמיכתי בדב חנין בבחירות לראשות עיריית תל-אביב, להצביע למפלגה שלו זה קצת יותר מדי שמאלה (אפילו) בשבילי. ואת כל הירוקים למיניהם אני, עם כל הכבוד, מעדיף בסלט.


 


וכך אני נשאר עם מרצ. איך שגלגל מסתובב לו. ולא בגלל שזו "התנועה החדשה", ולא בגלל שאני חושב שגוש השמאל ינצח, אלא פשוט כי זו המפלגה שאני מרגיש הכי נוח להזדהות איתה. יכול להיות שג'ון נאש היה מלקה אותי על בחירתי, יכול להיות שביום רביעי בבוקר אני אגלה שאני וכל יתר מצביעי מרצ חיים בתוך בועה שגודלה בקושי מספיק לעבור את אחוז החסימה, אבל אני אהיה שלם עם הבחירה שלי.


 


בקיצור,



בני, אל תלך בדרך איתם (ל"דור העתיד" של ליברמן)

"המדינה הזאת כבר מזמן צריכה דיקטטורה. אבל אני לא מדבר איתך על דיקטטורה מוגזמת. צריך מישהו שיעשה סדר. ליברמן הוא היחידי שאומר את האמת…" ~ "דור העתיד של אביגדור ליברמן", "הארץ".


"ליברמן של 2009 מסוכן ממאיר כהנא של 1988, ואני בספק אם ועדת בחירות כלשהיא תוכל לפסול מעומד עם תמיכה כה רחבה בציבור" ~ יהונתן קלינגר, "ה-תקווה".



א-לי-מות


מרוב מלחמות אתה לא זוכר
מרוב קרבות אתה לא סופר
זה יצא משליטה וזה רק מתגבר


זו השפה שאתה מדבר
לא ברור לי במה אתה מתפאר
האם אוזניך שומעות מה שפיך אומר


כי מקום המשפט שמה הרשע
כי מקום הצדק שמה הרשע
כי מקום החוק שמה הפשע
החיים הם שלי, אז מה אתה עושה שם?


בני,
אל תלך בדרך איתם
מנע רגליך מנתיבתם
כי רגליהם לרע ירוצו
וימהרו לשפוך דם!


                                      (מתוך "א-לי-מות", מלים ולחן: שלום חנוך)