גדי מפנה לפרוייקט של גוגל ומוזיאון השואה האמריקאי, המתעד את הזוועות המתרחשות במחוז דארפור בסודן ברגעים אלה ממש. מכל הפוסטים שקראתי לגבי יום השואה, פרה ופוסט, מה שהוא כותב הכי נגע ללבי, והשלים בצורה מדויקת את הפוסט האישי שלי בנושא.
אני כתבתי ("לקח השואה"): "…מי שנגרם לו הדבר הנורא מכל הזה, השואה, צריך להיות ראשון הקמים להיאבק בעוולות, קטנות כגדולות, בכל מקום ובכל הכוח. טבח ברואנדה, אסון טבע בתורכיה, פליטים מאפריקה – אנחנו צריכים להיות הראשונים להציע עזרה, לאמץ אל לבנו, להעניק ולחבק. אנחנו, שאיש לא רצה בנו, שכל מדינות העולם סגרו את נמליהן בפנינו, שהמדינות הנאורות והדמוקרטיות ישבו בחיבוק-ידיים כאשר שרפו אותנו וירו בנו בפומבי – אנחנו צריכים להיות צבא ההגנה לכל הנדכאים והנזקקים, לא רק לישראל".
על מה שקורה בדארפור אפשר ללמוד מהפוסט המאלף הזה של נעמה. גדי שואל למה לא מפציצים את דארפור, כלומר למה לא מתערבים בכוח בסכסוך שם, בדיוק כמו שאנחנו שואלים, כל שנה מחדש, לפעמים יותר מפעם בשנה, מדוע לא הפציצו את אושוויץ. ואני שואל איך ייתכן שפליטים מסודאן, שהגיעו לישראל דרך מצרים, שם פותחים עליהם באש בלי בעיה, נכלאים בישראל (לפי "חוק ההסתננות") עד שיגורשו בחזרה (!) לאותה המדינה ממנה נמלטו.
בתצהיר שנתן, במסגרת העתירה נגד החזקת הפליטים מסודאן במעצר מינהלי, כותב פרופסור יהודה באואר, חוקר שואה והיועץ הראשי ל"יד ושם", שהוא גם מראשי הועד הישראלי למען דארפור: "העם היהודי למוד פליטות. באו אליו מעט פליטי חרב שחורים, שמשפחותיהם נרצחו בשל צבע עורם ובשל השתייכותם האתנית… הרעיון לגרש אותם לארץ אחרת הוא רעיון עוועים – להוסיף פליטות על פליטות יהיה מעשה בלתי מוסרי, העומד בסתירה קיצונית לערכי תרבות כלליים ובעיקר יהודיים".
ואני כתבתי: "אנחנו חזקים ב"לקחים" גדולים. בהקמת מוזיאונים לשואה (במוזיאון החדש ב"יד ושם" השקיעו למעלה מ-50 מליון דולר), במצעדי חיים, בהדלקת משואות. אבל בפרטים הקטנים אנחנו לא נמצאים…אנחנו כולאים אפריקאים שנמלטו מטבח-עם בבתי-כלא ישראליים, מחרימים את הדרכונים של העובדים התאילנדים שמגיעים אלינו בחיפוש אחר משכורת שתאפשר את חיי משפחתם שם, מקבלים בהבנה כשחיילים של צה"ל משתמשים בילדים פלסטינים כ"מגן אנושי". כאלה אנחנו, דור שני או שלישי לשואה…".
גדי מצטט את באואר שאומר: "…זה פטפוט ריק… ה"נוור אגיין" הזה. זו אחת הסיסמאות חסרות הטעם שמסתובבות, ואת זה כל העולם הנאור אומר… השואה היתה המקרה הקיצוני ביותר וחסר התקדים של רצח העם, אבל אחרי השואה היו איקס רציחות עם שהן לא אותו הדבר, כמו השואה, אבל הן רציחות עם…".
ואני סיכמתי: "חזקה עלינו שלפחות אנו, דור שני שלישי ורביעי לניצולי וניספי השואה, נקפיד לחשוב על לקחי השואה, לדון בהם ולהתנהג לפיהם. עלינו להיות עמוד האש לפני המחנה, דוגמה ליתר העמים, בסיס לפעולה ומקור הכוח ליצירת עולם טוב יותר…".
אז אני לא שואל, כמו גדי, למה לא מפציצים את דארפור עכשיו. אבל אני כן חושב שצריך לעשות משהו בנושא. כל אחד מאיתנו.
זה גרוע לשתוק. זה יותר גרוע להגיד "לעולם לא עוד" ולא לעשות כלום. אם אתה לא חלק מהפתרון, אמרו פעם, אתה חלק מהבעיה. וזה הכי גרוע להיות חלק מהבעיה/המחלה/הרוע הזה.
שגיא נאור 