HelloFriday 2: @ronenk#

והשבוע, חלוץ הטוויטר הישראלי, אביהם של 35 אלף ציוצים (לפחות), האיש והקומיקס, קו-פאונדר של ה#ביביקינגס, ומי שאני גאה לקרוא לו חבר – @רוננק.


  


 


1.  הזהות הבדויה שלך (ביום יום, מחוץ לטוויטר)?


יושב במנזר, מפרנס (בכיף) כ-10 מעובדי המקום


. 2. ממתי אתה בטוויטר?


כתוב פה שפתחתי את @רוננק באוגוסט 2007. מצייץ באמת כשנה וקצת, אולי


. 3. מצייץ באמצעות? (אפליקציות, שירותים וכד')


 הווב ו-טוויטי (ל-מקאייפודונה אהובתי).


 4. ציוץ שלך אהוב/זכור/מפורסם?


וואלק לא יודע. בטח יש כמה, איש איש והוכו' שלו. להיות הנחתום המעיד על עיסתו? כוכבית תיקון, “כרוכית _______”, ת’יודע, לא-יודע.


 5. האשטאג אהוב?


#דימיונית (ז"ל) ואיך לא – #ביביקינגס. <חיוך>


 6. השלם: כל אדם ביקום צריך לעקוב אחריי כי


(מה פתאום, לא. אבל) הפיד שלי הוא התחליף הכי טוב לספר הפרובבלי גרוע שאתם קוראים לפני השינה.


7. השלם: טוויטר בשבילי הוא


יער עבות. עצים, ועוד עצים. ועוד. ואנחנו? ציפורים. אני ציפור, אתה ציפור, וכל ציפור בוחרת היכן לקנן את הקן שלה, מי החברים שלה, מי השכנים, מי מעניין לה לצייץ איתו ביחד ואת התחת, עם מי היא מקיימת יחסי מין ועם מי היא הולכת למסעדת התולעים שהיא אוהבת. ביחד אנחנו קהילות-קהילות של ציפורים – איש איש עוקביו ונעקביו, ואני כותב שם את הציפור "רוננק".


 8. אם היית יכולה להתחלף עם טוויטריסט/ית, מי זה/זו היה/היתה?


אף אחד.


 9. מי צריך להצטרף לטוויטר ומיד?


 הקורא אסף (בעלה של @שיריבירי)


 10. איזה טוויטריסט/ית היית רוצה לפגוש בחיים האמיתיים?


אני חושב שפגשתי את כל מי שרציתי ועניין אותי, אבל את @סקסטר לו היה עדיין בחיים. הו! את הגב. מוהר עדיין לא פגשתי. כן, את הגב. מוהר . (@Ayeletmohar)


 11. למי היית פותח פייק?


לאיבר המין של @טריסטיאן התימני ולשלמה המלך, שהיה המצייץ הראשון בהיסטוריה (ע"ע ספר משלי).


 12. פרט שעוקביך טרם יודעים עליך?


כל בוקר אני מקדיש רבע שעה לקשירת הבולבול שלי לברכיים. בימים א' – ד': ברך ימין (חשוב לפתוח את השבוע ברגלברך ימין), ה' – ו': ברך שמאל. בשבתות הוא חופשי. וברצינות? אני חושב שרוננק מצייץ הכי גלוי, הכי ישיר, הכי כנה ובלי סודות. יודעים עליו הכל. אה, לאמא שלו קוראים מרים


. 13. מסר לאומה?


תהיו אנשים טובים.
14. מי היית רוצה שיענה/תענה על השאלון הזה?


 @דינהלפיד בק-טו-בק עם @רותשפירא. 

דממה בדממה פוגעת. טרנספורט צרחות

בקרונות חתומים

בארץ שמות נוסעים,

לאן זה כך יסעו,

האם אי-פעם יצאו,

אל תשאלו, לא אגיד, לא יודעת.

 

השם נתן הולם באגרוף בדופן הקרון,

השם יצחק מזמר בשיגעון,

השם שרה למים משווע

למען השם אהרן, שבצמא גווע.

 

אל תקפוץ בנסיעה, השם דוד.

אתה שם מובס שנדון להפסיד,

לא ניתן לאיש, קשה מנשוא,

שם-בלי-בית בארץ זו.

 

תנו שם סלבי לבנים,

כי כאן מונים על הראש שערות,

כי כאן בין טוב לרע מבחינים

לפי צורת עפעף ולפי שמות.

 

אל תקפוץ בנסיעה. הבן יקרא לך.

אל תקפוץ בנסיעה. עוד לא עת.

אל תקפוץ הלילה משתרר כצחוק

ומגחך

לקול שקשוק גלגלי הרכבת.

ענן מבני אדם מעל הארץ שט,

מענן גדול דמעה אחת, גשם קט,

דמעה אחת, גשם קט, עונה צחיחה.

המסילה ליער שחור מוליכה.

 

כך, כן כך, הגלגל משקשק. יער ללא

קרחות.

כך, כן כך, ביער נוסע טרנספורט

צרחות.

כך, כן כך. ערה בלילה אני שומעת

כך, כן כך, דממה בדממה פוגעת.

 

("עדיין" לויסלבה שימבורסקה, מפולנית: רפי וייכרט, מתוך "שלהי המאה")


#הלופריידיי 1, 09.04.10: @_אננס

<!
/* Font Definitions */
@font-face
{font-family:"Cambria Math";
panose-1:2 4 5 3 5 4 6 3 2 4;
mso-font-charset:1;
mso-generic-font-family:roman;
mso-font-format:other;
mso-font-pitch:variable;
mso-font-signature:0 0 0 0 0 0;}
@font-face
{font-family:Cambria;
panose-1:2 4 5 3 5 4 6 3 2 4;
mso-font-charset:0;
mso-generic-font-family:roman;
mso-font-pitch:variable;
mso-font-signature:-1610611985 1073741899 0 0 159 0;}
@font-face
{font-family:Calibri;
panose-1:2 15 5 2 2 2 4 3 2 4;
mso-font-charset:0;
mso-generic-font-family:swiss;
mso-font-pitch:variable;
mso-font-signature:-1610611985 1073750139 0 0 159 0;}
/* Style Definitions */
p.MsoNormal, li.MsoNormal, div.MsoNormal
{mso-style-unhide:no;
mso-style-qformat:yes;
mso-style-parent:"";
margin-top:0in;
margin-right:0in;
margin-bottom:10.0pt;
margin-left:0in;
line-height:115%;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-fareast-font-family:Calibri;
mso-fareast-theme-font:minor-latin;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;
mso-bidi-font-family:Arial;
mso-bidi-theme-font:minor-bidi;}
h1
{mso-style-priority:9;
mso-style-unhide:no;
mso-style-qformat:yes;
mso-style-link:"Heading 1 Char";
mso-style-next:Normal;
margin-top:24.0pt;
margin-right:0in;
margin-bottom:0in;
margin-left:0in;
margin-bottom:.0001pt;
line-height:115%;
mso-pagination:widow-orphan lines-together;
page-break-after:avoid;
mso-outline-level:1;
font-size:14.0pt;
font-family:"Cambria","serif";
mso-ascii-font-family:Cambria;
mso-ascii-theme-font:major-latin;
mso-fareast-font-family:"Times New Roman";
mso-fareast-theme-font:major-fareast;
mso-hansi-font-family:Cambria;
mso-hansi-theme-font:major-latin;
mso-bidi-font-family:"Times New Roman";
mso-bidi-theme-font:major-bidi;
color:#365F91;
mso-themecolor:accent1;
mso-themeshade:191;
mso-font-kerning:0pt;}
a:link, span.MsoHyperlink
{mso-style-priority:99;
color:blue;
mso-themecolor:hyperlink;
text-decoration:underline;
text-underline:single;}
a:visited, span.MsoHyperlinkFollowed
{mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
color:purple;
mso-themecolor:followedhyperlink;
text-decoration:underline;
text-underline:single;}
span.Heading1Char
{mso-style-name:"Heading 1 Char";
mso-style-priority:9;
mso-style-unhide:no;
mso-style-locked:yes;
mso-style-link:"Heading 1";
mso-ansi-font-size:14.0pt;
mso-bidi-font-size:14.0pt;
font-family:"Cambria","serif";
mso-ascii-font-family:Cambria;
mso-ascii-theme-font:major-latin;
mso-fareast-font-family:"Times New Roman";
mso-fareast-theme-font:major-fareast;
mso-hansi-font-family:Cambria;
mso-hansi-theme-font:major-latin;
mso-bidi-font-family:"Times New Roman";
mso-bidi-theme-font:major-bidi;
color:#365F91;
mso-themecolor:accent1;
mso-themeshade:191;
font-weight:bold;}
.MsoChpDefault
{mso-style-type:export-only;
mso-default-props:yes;
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-fareast-font-family:Calibri;
mso-fareast-theme-font:minor-latin;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;
mso-bidi-font-family:Arial;
mso-bidi-theme-font:minor-bidi;}
.MsoPapDefault
{mso-style-type:export-only;
margin-bottom:10.0pt;
line-height:115%;}
@page Section1
{size:8.5in 11.0in;
margin:1.0in 1.25in 1.0in 1.25in;
mso-header-margin:.5in;
mso-footer-margin:.5in;
mso-paper-source:0;}
div.Section1
{page:Section1;}
>


הקדמה (חד פעמית, אני מבטיח)


 



אם אתם תוהים מדוע נעלמתי, פחות או יותר, מהבלוג הזה, סימן שאתם עדיין לא עוקבים אחריי בטוויטר.


 


אם אתם עוקבים אחריי בטוויטר, אתם וודאי יודעים שאחד הדברים האהובים עליי שם זה ה-FollowFriday, טרנד שהתחיל לפני יותר משנה ותפס כמו נרקומן בשדה פרג. במסגרת הטרנד המבורך הזה ממליצים אנשים לעוקבים שלהם לעקוב אחרי פלוני או אלמונית, ויש המגדילים לעשות ומפרטים אפילו למה.


 


גם אני חטאתי ב"עקוב-אחרי-שישי", ואולם לאחרונה העניין די מיצה את עצמו, ולכן לקחתי על עצמי לפצוח בעניין חדש ומסעיר שאני קורא לו "HelloFriday", ובו אני אנסה להציג לפניכם ב(כ)140 מילים (14 שאלות, 10 מילים לתשובה) טוויטריסט/ית שאני אוהב באמצעות שאלון שרקחתי.


 


מקווה שתהנו ותעקבו. מוזמנים להגיב כאן או בטוויטר.


ועכשיו לעניין עצמו –


 



#HelloFriday 1, 09/04/10: @_ananas



 


בטור הראשון אך טבעי לי לארח את הראשונה בבידור, הגב' @_אננס בננה.



 


1. הזהות הבדויה שלך (ביום יום, מחוץ לטוויטר)?


אני חולה ומתבודדת, אין לי קיום מהותי מחוץ לטוויטר.



2. ממתי את בטוויטר?


30 במרץ 2009.



3. מצייצת באמצעות?


הממשק של טוויטר. הפונטים יפים.



4. ציוץ שלך אהוב/זכור/מפורסם?


ציוצי "אבל לא באמת".




5. האשטאג אהוב?


#ambalicious. במקור של @abagada.



6. השלימי: כל אדם ביקום צריך לעקוב אחריי כי…


חס וחלילה.




7. השלימי: טוויטר בשבילי…


העביר סוף סוף את החיים שלי מחניה להילוך ראשון.




8. אם היית יכולה להתחלף עם טוויטריסט/ית, מי זה/זו היה/היתה?


בטוויטר ובחיים אני הכי אוהבת להיות אני. כי זה אף פעם לא משעמם.



9. מי צריך להצטרף לטוויטר ומיד?


דיוויד הסלהוף. זה כל כך קשה כשלא יודעים מה דיוויד הסלהוף חושב, מה הוא אוהב וכן הלאה.



10. איזה טוויטריסט/ית היית רוצה לפגוש בחיים האמיתיים?


@The_Zephora



11. למי היית פותחת פייק?


@bOObs


 


12. פרט שעוקבייך טרם יודעים עלייך?


יש לי כפות רגליים יפות במידה בלתי מצויה.



13. מסר לאומה?


אני מאושרת לחלוק עמכם תודעה קיבוצית.



14. מי היית רוצה שיענה/תענה על השאלון הזה?


@aloneitan



קאברים, קאברים, חג גדול לילדים

פורים מתקרב אלינו בצעדי ליצן, וב-88 – תחנת הרדיו היחידה שניתן להאזין לה בישראל – הכריזו על בחירת "הקאבר המושלם" בשיתוף "עכבר העיר".


בעקבות זאת נדרשתי גם אני, חובב קאברים מושבע כידוע לכל, לסוגיה, ואחרי שהרשימה שפרסמתי זכתה לפופולריות לא רעה בטוויטר, החלטתי לשתף את החמישיות שלי גם כאן.


 


והרי חמשת המועדפים (ללא סדר חשיבות):


Johnny Cash – Hurt



עוד על השיר כאן.


 


Beck – Everybody’s Gotta Learn Sometimes



ולא רק בגלל שהקליפ הנפלא לקוח מתוך אותו סרט מופלא.


 


Damien Rice – When Doves Cry/Babe, I’m Gonna Leave You


עוד סיבה להביא אותו להופעות בצוותא.


 


Youth Group – Forever Young



כי צריך משהו עכשווי יחסית ברשימה


 


The Flaming Lips – Can’t Get You Out Of My Head



הקאבר המושלם?  כנראה.


 


ובעברית:


יוסי בנאי – אהובתי


 


 


שלומי סרנגה – את תלכי בשדה



 


נעם רותם – נכון להיום (לא זמין ברשת. ניתן למצוא אותו בהופעה חיה כאן)


 


שלום גד – רחוב האגס 1 (לא זמין ברשת. ניתן למצוא אותו במיקס טייפ אליו קישרתי לעיל)


 


גבריאל בלחסן – אם יהיה זה רצונך (לא זמין ברשת. עוד פרטים אצל עמי ברנד) 

זה די קשה בלי אינטרנט (תרגיל מחשבתי)

זה היה היום שאחרי היום האחרון של האינטרנט. אחרי המוספים שסיכמו את התקופה, אחרי מלות ההספד, אחרי המחאות, אחרי ההדחקה וההשלמה. זה היה יום שני.





CC
graciolli


 


קמתי בבוקר, ולא לקחתי את הטלפון ליד. בשביל מה לי?  הרי אף אחד לא יתקשר בשעה כזו. וטוויטר ומיילים הם עניין של העבר. במקום זה פתחתי את הדלת ולקחתי ליד את העיתון. מזל שלא ביטלתי את המנוי כמו שתיכננתי לעשות מליון ואחד פעמים במהלך השנים האחרונות. אבל גם העיתון היה מוזר. נראה שאפילו הכתבים עוד לא התרגלו למחסור באינטרנט – הכתבות היו רדודות, חסרות רקע, שלא לדבר על כך שפתאום אי אפשר היה לשאול עובדות וידיעות מאתרים ובלוגים.


 


הגעתי למשרד, התיישבתי מול המחשב ו…פתאום היה נורא משעמם. ניסיתי לחשוב לאן העברתי לפני כמה שנים את ספריית המוסיקה שלי, כי כבר המון זמן לא שמעתי את הקבצים האלה. מה שכן – פתאום, בלי אימייל, היה הרבה יותר זמן פנוי. בעיקר לדבר בטלפון עם כל מיני אנשים מעצבנים שאף פעם לא שמעתי כמה הם מעצבנים, כי עד כה תיקשרנו בעיקר במיילים קצרים וענייניים.


 


החדר שלי, שעד לפני כמה ימים הרגיש כמרכז העולם, נראה לי פתאום כמו מקלט אטומי. לא ידעתי מה קורה, לא יכולתי לגלות מה חדש. מה, אם תפרוץ פתאום מלחמה או פריס הילטון שוב תאבד את תמונות הפורנו שלה, מישהו יתקשר לספר לי?  


 


בקושי החזקתי מעמד עד הצהרים. בצהרים הרגשתי שאני חייב לצאת החוצה, לתקשר קצת עם העולם החיצון. אבל מסתבר שגם העולם החיצון היה עדיין בהלם, וכולם מסביבי נראו בערך כמוני – הלומי חוסר אינטרנט, משוללי תקשורת, אבודים בעולם.


 


בערב שאלתי את אשתי מה הייתי בדיוק עושה לפני שהיה האינטרנט. היא מלמלה משהו על טלוויזיה וחיבוקים, אבל זה נשמע לי נורא אייטיז. הבטתי בלפטופ שזרוק בסלון, ריקני ומנותק, וחשבתי שנורא בא לי לספר על היום הנורא שהיה לי לכל החברים שלי, והחברים של החברים וסתם אנשים שעוקבים אחריי כי משעמם להם בחיים. אבל אין אינטרנט, ובלי אינטרנט זה די קשה.


 


זה די קשה בלי אינטרנט, חשבתי. והלכתי לישון. השעה היתה 20:47.


 



CC noii


 


זה היה היום שאחרי היום שאחרי היום האחרון של האינטרנט. יום שלישי. התיישבתי ליד שולחן העבודה, הוצאתי עט ונייר מכתבים, וכתבתי את מה שאתם קוראים עכשיו. אין לי מושג איך זה יגיע אליכם. זה די קשה בלי אינטרנט.


 


 



נכתב כחלק מ"תרגיל מחשבתי: מה תעשו ביום שבו האינטרנט ימות?". תודה לגל מור על ההזמנה.

גיבור אישי (ולא מושר)

לפני כמעט שנתיים כתבתי כאן ביקורת על "המיטב", אוסף כפול שהוציאה   NMC משיריו של   חנן יובל. הכותרת של הביקורת היתה "הגיבור הלא מושר, 1974 ואילך". בגוף הביקורת   הסברתי כי חנן יובל הוא מסוג האמנים עבורם הוקמה הקטגוריה "הגיבור הלא מושר". יובל, שאחראי לאינספור שירים אהובים, נשאר כמעט אלמוני בקרב קהלים גדולים מאוד  בישראל, למרות שהוא יוצר כבר יותר מ-35 שנה. ב-35 שנים אלה יובל יצר פולק ורוק, פופ ושירי משוררים, וגם אם אף פעם לא הלך רחוק מדי, נדמה שהוא תמיד היה סוג של גיבור.

בחזרה ל-2009, או בעצם, לתחילת העשור הקודם, שנת 2000: יובל התבקש לערוך ולהפיק מופע מוזיקלי בשם "מסע אישי יהודי" במסגרת הפסטיבל ללימודי יהדות בכפר בלום. הוא – שהקליט בעבר את 'שיר המעלות', ששר קרליבך, שלמד פילוסופיה יהודית – החליט להלחין, לצורך האירוע, את קודש הקודשים של מחזור התפילות, את הקדיש. עם הזמן הוא אסף עוד ועוד יצירות, מהמסורת היהודית ומתרבויות אחרות, והקליט גם אותן. אבל הוא הרגיש שהיצירה לא שלמה. "רציתי להוסיף עוד נדבך למוזיקה", הוא מספר "לפתוח חלונות לעוד עולמות, וכך נולד הספר. כל שיר קיבל מבוא אישי, ולצידו תוספות שונות במלל ובתמונה. חלקן נלקח מהספרות והשירה, חלקן מאלבום התמונות הפרטי שלי. הקשר של כל אלה לשירים הוא קשר תרבותי, רגשתי ואסוציאטיבי".

"החיפוש אחר היפה והקדוש,
שניהם ביחד, בצירוף אחד,
בקישור אחד…"
            (מתוך "היפה והקדוש" לעדין שטיינזלץ)

 

 

 

 

 

 

 

מתוך ההמלצה שלי על "סידור אישי" של חנן יובל, במסגרת פרוייקט "הגיבור הלא מושר 2009" של "השרת העיוור".

 

סוד תורת הגעגועים


כָּל הַנְּהָרוֹת


הוֹלְכִים אֶל


הַיָּם וְהַיָּם


אֵינוֹ מָלֵא


 


כִּי כָּל


הַנְּהָרוֹת חוֹזְרִים


אֶל הַנְּהָרוֹת.


תַּאֲמִינוּ לִי.


 


זֶה סוֹד


גֵּאוּת וְשֵׁפֶל.


זֶה סוֹד


תּוֹרַת הַגַּעְגּוּעִים.


 


            כל הנהרות לאבות ישורון


 

The #TLVMusic 2009 Mixtape

אתמול חגג ה-Tel-Aviv Beer Tweetup שנה להיווסדו. לרגל החגיגות נערכה תחרות לבחירת נבחרי קהילת הטוויטר הישראלית, ה-TweetsAwards.


 


בין יתר הקטגוריות היתה הקטגוריה TLVMusic#, שמועמדיה מנעימים לכולנו את הפיד במוסיקה משובחת בכל ימות השנה.


 


לרגל המאורע החגיגי ארגנתי מיקסטייפ שמסכם את 2009 אותו ערכו המועמדים הנכבדים. מכיוון שהוא לא נוגן בהצלחה, לצערי, באירוע, ולא רק, אני משתף אותו כאן עמכם.


 


קבלו את ה-TLVMusic 2009 Mixtape, כפי שערכו ה"ה sharagrif, idangazit, _Ananas, Wrongg, guyha, rominska, shimonta ואנוכי:


 



Animal Collective – My Girls (נבחר ע"י rominska)


 



JJ – Things Will Never Be The Same Again (נבחר ע"י _Ananas)


 



The Phenomenal Handclap Band – You'll Disappear (נבחר ע"י Wrongg)


 



Muse – Uprising (נבחר ע"י sharagrif)


 



Camera Obscura – French Navy (נבחר ע"י shimonta)


 



The Flaming Lips – Watching The Planets (נבחר על-ידי)


 



David Bazan – Hard To Be (נבחר ע"י guyha)


 



11th Dimension – Julian Casablancas (נבחר ע"י rominska)


 



Kylie Auldist – Ship Inside A Bottle (נבחר ע"י Wrongg)


 


Black Kids – I'm not gonna teach your boyfriend how to dance with you (נבחר ע"י _Ananas)


Devendra Banhart – Baby (נבחר על-ידי)


 



Girls – Lust For Life (נבחר ע"י rominska)


 



Indigo Girls – Least Complicated (נבחר ע"י sharagrif)


 



Solange – Sandcastle Disco (נבחר ע"י _Ananas)


 



Cool Palm Pete – Gitty Up Baby (נבחר ע"י idangazit)


 


blackalicious – Make You Feel That Way (נבחר ע"י sharagrif)


Shafiq Husayn feat. Fatima & Stephen "Thundercat" Bruner – Lil' Girl (נבחר ע"י Wrongg)


 



Hocus Pocus feat. Magik Malik – Quitte a T'Aimer (נבחר ע"י idangazit)


 



Marisa Monte com Julieta Venega – Ilusión (נבחר ע"י sharagrif)


 



Fever Ray – When I Grow Up (נבחר ע"י shimonta)


 



Monsters of Folk – Temazcal (נבחר ע"י idangazit)


 



יהוא ירון – קיים ונעלם (נבחר ע"י guyha)


 



אביב גדג' – נחש בעשב (נבחר על-ידי)


 


Radiohead – These are My Twisted Words (נבחר ע"י shimonta)

 



Grizzly Bear – Two Weeks (נבחר ע"י guyha)


 


 


את המיקסטייפ אפשר להוריד (באופן זמני) כאן.


תודה מיוחדת לכל המשתתפים, ובמיוחד ליעל בארי.

משימה

בְּחִיל וּרְעָדָה אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהָיִיתִי מַגְשִׁים אֶת חַיַּי


רַק לוּ הָיָה בִּי הָעֹז לְוִדּוּי פֻּמְבִּי


שֶׁיַּחְשֹף אֶת הַמִּרְמָה, שֶׁלִּי וְשֶׁל דּוֹרִי:


מֻתָּר הָיָה לָנוּ לִפְצוֹת פֶּה בְּצִיּוּץ שֶׁל גַּמָּדִים וְשֵׁדִים


אֲבָל מִלִּים טְהוֹרוֹת וְנִשָּׂאוֹת נֶאֶסְרוּ


בְּעֹנֶשׁ כֹּה חָמוּר, עַד כִּי מִי שֶׁהֵעֵז לְבַטֵּא אַחַת מֵהֵן


כְּבָר בְּעֵינֵי עַצְמוֹ נֶחְשַׁב לְאָדָם אָבוּד.


 


צ'סלב מילוש, תרגם: דוד וינפלד, מתוך "וזרח השמש ובא השמש", 1981