כרזת הסרט "מלחמת העולמות"
הסרט "מלחמת העולמות" של סטיבן שפילברג, עיבוד "בן-זמננו" למותחן המדע הבדיוני המקורי והחדשני מהמאה ה-19 של ה. ג'. וולס, מככב כרגע בבתי הקולנוע. לאור מצבי המשפחתי החדש, סרטים בקולנוע הם ממני והלאה, ובכל-זאת הסרט העלה אצלי געגועים לעיבוד אחר ל"מלחמת העולמות", האלבום המיתולוגי של ג'ף ויין.
"מלחמת העולמות" היא כנראה היצירה המוזיקלית הידועה ביותר והנמכרת ביותר בכל הזמנים (13 מליון אלבומים נמכרו בכל העולם), אך גם יצירה שנותרה כתעלומה גם היום, 27 שנים אחרי צאתה. מה שבטוח הוא שהיצירה הזו היא ללא ספק אחת מפורצות-הדרך והחדשניות שביצירות בנות-זמננו, אחד האלבומים היומרניים, השאפתניים והיקרים ביותר של שנות השבעים.
קצת הסטוריה: ב30 באוקטובר 1938 רדיו CBS שידר שידור סנסציוני שייזכר לעד בתולדות הרדיו: באמצע קונצרט של התזמורת של רמון רוקלו קטע כתב את השידור והודיע כי אסטרונומים הבחינו בלהבות כחולות הנורות מפני המאדים. מאותו רגע ואילך נקטע שוב ושוב הקונצרט, כדי לספר למאזינים הנדהמים כי מטאור זר הגיע לכדור-הארץ וכי למעשה מדובר בחללית ממנה יצאו יצורים שהחלו לתקוף את הצופים הנדהמים. מיותר לציין שפאניקה שררה בקרב המאזינים – אנשים התחבאו במרתפים, נצמדו למקלטי הרדיו והאזינו בצמאון. מהר מאוד הבינו כולם כי מדובר בפיקציה – תסכית שכתב אורסון וולס בעקבות ה. ג' וולס, ושהוא הפיק בשיתוף תיאטרון מרקורי לכבוד Halloween. כך או כך, "מלחמת העולמות" של ה. ג'. וולס הפכה ליצירה מפורסמת.
אורסון וולס משדר את "מלחמת העולמות" שלו.
בחזרה לג'ף ויין: ויין, שהתפרסם בעיקר מכתיבת כמה מהג'ינגלים המפורסמים ביותר עבור הפרסומות בטלוויזיה הבריטית, היה דמות מוכרת בחוגי המוסיקה בבריטניה, אך לא מעבר לכך. הוא הפיק עבור אלבומים עבור המוסיקאי דיויד אסקס ועבור סרט קולנוע, אבל היה פחות או יותר אלמוני כשהחל לחפש אחרי כותר מדע בדיוני ראוי לפרוייקט חדש ושאפתני שלו. לבסוף בחר ב"ספר המדע הבדיוני הטוב ביותר אי פעם", "מלחמת העולמות". זכויות ההפקה לסרט אמנם נמכרו זה מכבר לסרטי פרמאונט, אבל ג'ף ואביו ג'רי רכשו את כל הזכויות האחרות שהיו פנויות. אשתו השניה של ג'ף, דורין, סופרת ועיתונאית מפורסמת, קיבלה את תפקיד המעבדת, ועליה הוטל, ביחד עם אביו של ג'ף, לעבד את אסופת הסיפורים לתסריט.
לג'ף היו קשרים טובים מאוד ב CBS (היום SONY/BMG), וכך הוא קיבל אישור ראשוני לעבוד על האלבום, עם תקציב די זעום וללא אמנים אחרים. עם זאת, במרוצת הזמן התברר כי האלבום יהיה אלבום כפול, וכי יהיה צורך במספר רב של אמנים ותקציב גדול בהרבה (התקציב המקורי היה כ-35000 פאונד; התקציב הסופי היא כמעט רבע מליון פאונד). אגב, כדי להחזיר את ההוצאות היה על האלבום למכור 150 אלף עותקים. האלבום השיג את ההישג הזה לאחר כמה ימים, ותוך ששה שבועות כבר עשה עבור CBS מליון פאונד ברווחים.
המטרה של ג'ף ויין בפרוייקט כולו היתה ליצור אפוס מוזיקלי שיהיה מקורי מבחינת מוסיקה וסטייל, למרות שישקף את המוסיקה והסטייל של התקופה. היה ברור שיידרשו כאן מוסיקת רקע, שירה, קטעי סיפור, ותיאורים חזותיים. הוחלט לחלק את האלבום לשני חלקים, כמו ברומן המקורי של וולס: בואם של האנשים ממאדים (The Coming Of The Martians) והארץ תחת שלטון אנשי המאדים (The Earth Under The Martians).
אחד העקרונות של ג'ף ויין היה להישאר צמוד ככל האפשר לטקסט המקורי של וולס, לפחות ככל ש-95 הדקות של תקליט מאפשרות. התוצאה, לפיכך, מרשימה מאוד. מדובר באחד המקרים הנדירים שבהם העיבוד אכן נותר כמעט זהה למקור: המאורעות קורים באותם מקומות בדיוק כמו בספר, וסובבים סביב אותם דמויות בדיוק. ההבדלים, אם קיימים, באים רק כדי לעזור למאזין להבין את העלילה (מדובר בעיקר בקטעים של "העיתונאי", אותו "מגלם" ריצ'רד ברטון, המתאר את מה שהתרחש בתקופה של שש שנים, בין 1898-1904. מדובר במאורעות מה"חלק" הראשון, כאשר מאוחר יותר מספר את הסיפור אחיו, המתגורר בלונדון.
לצורך כתיבת המלים לשירים, ג'ף גייס חבר ותיק, גארי אוסבורן, איתו עבד בעבר. גארי כתב לאמנים רבים, ביניהם אלטון ג'ון, וגויס בתור הכותב הראשי. ג'ף יאנג, מהנדס סאונד איתו עבד ג'ף בעבר, גויס לצורך ההקלטות. כמוזיקאים, גויסו אמנים מהשורה הראשונה, ביניהם ריי קופר, הרבה פלאוורס, ג'ו פרטרידג', קן פרימן וג'ורג' פנטון. אגב, ג'ף הציע למוזיקאים שתי אפשרויות בנוגע לחוזה שלהם: התשלום הרגיל המשולם לנגני אולפן או תמלוגים לכל החיים מהרווחים העתידיים (אם יהיו כאלה). רוב האמנים, כך מסופר, בחרו באופציה הראשונה. בדיעבד, כאשר יותר מ-13 מליון אלבומים נמכרו מ"מלחמת העולמות", כנראה שזו היתה טעות.
עטיפת האלבום "מלחמת העולמות"
כדי להקליט את קטעי הסיפור והשירה, היה צריך לבחור בשחקנים וזמרים. ג'ף, שרצה לשחזר את המקום המקורי בו מתרחש הסיפור – אנגליה הויקטוריאנית – רצה רק שחקנים בריטיים. ריצ'רד ברטון היה הבחירה הראשונה והטבעית לתפקיד העיתונאי. מיד אחריו גויס פיל לינוט (איש thin lizzy) לתפקיד נתניאל הכומר. דיויד אסקס, בתור איש הארטילריה, וג'ולי קובינגטון בתפקיד בת', אשתו של נתניאל, השלימו את התפקידים הראשיים.
ג'ף כתב את רוב המוסיקה ל"מלחמת העולמות" תוך שישה שבועות, אבל שינויים שנעשו במהלך העבודה בעלילה ובמלים לשירים הצריכו גרסאות שונות ועיבודים שונים. המוסיקה הוקלטה בשני לילות רצופים באולפנים של EMI עם תזמורת מיתרים בת 52 אנשים (26 כינורות, 12 ויולות, 8 צ'לואים).
ראשון הוקלט "ערב המלחמה" (The Eve of The War), הקטע הפותח את האלבום. מהרגע הראשון שבו נשמעו האקורדים הפותחים אותו היה ברור לכולם שמדובר בהצלחה. "ערב המלחמה" היה הקטע היחיד לו כתב ג'ף גם מלים וגם לחן (אם כי מדובר במלים המבוססות ברובן על הטקסט המקורי של וולס – "הסיכויים שמשהו דמוי-אדם יגיע ממאדים הם מליון לאחד…" או "The chances of anything coming from Mars are a million to one").
אחריו הוקלט "סתיו לנצח" (Forever Autumn), שהוא למעשה גרסה חדשה לשיר שג'ף ויין כתב עבור האלבום "Queues" של גארי אוסבורן (כותב המלים של "מלחמת העולמות") ופול ויגראס (שהיה שותף לכתיבה) מ-1972, והקטע היחיד שלא נכתב במיוחד עבור האלבום. הגרסה המקורית היתה איטית הרבה יותר, כמעט פולק-רוקית. ב"מלחמת העולמות" השיר קיבל נופך אחר, של בלדת רוק קלאסית לתקופה ההיא, עם מנדולינות, כלי נשיפה מסונתזים ועיבוד נפלא לכלי מיתר.
הרקע לשיר הוא קטע בעלילה שבו העיתונאי מגיע לבית בלונדון לשם נמלטה ארוסתו, קרי, עם אביה. הוא מגלה שהם נמלטו, ומיואש ומדוכא הוא מחליט לפנות לכיוון החוף כדי לנסות ולצאת מאנגליה. ויין, שרצה שהאלבום יהיה כולו מקורי, ניסה לחפש אחר שיר שיתאים להתרחשות הזו, ובכל פעם מחדש חזר לשורה האלמותית "בגלל שאת אינך כאן" (cause you're not here) מתוך "סתיו לנצח" המדהים. לבסוף הוא החליט ללכת עליו בכל-זאת – המלים שונו במקצת כדי להתאים לסיפור, ולצורך השירה נבחר ג'סטין הייוורד מ"המודי בלוז", אותו העריץ ג'ף ויין זמן רב, בעיקר בזכות השירה שלו ב"לילות במשי לבן" (Nights In White Satin) הבלתי נשכח.
ג'ף שלח לג'סטין דמו של השיר, וזה הסכים להצטרף לפרוייקט, ולשיר בפעם הראשונה בקריירה שלו שיר שלא הוא כתב. "סתיו לנצח" הוקלט ב-1976. הוא שוחרר כסינגל והפך להיות אחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של כל הזמנים. השיר הפך את הייוורד למפורסם בכל העולם, ואפילו נכנס לרפרטואר של "המודי בלוז" ולאלבום "מיטב הלהיטים" שלהם לאור דרישת הקהל. הגרסה המלאה של השיר מופלאה אף יותר מהסינגל (שקוצר לצורך ההשמעה ברדיו) – התזמור השופע, המעברים התזמורתיים, הקריאה הנפלאה של ברטון – כולם הופכים את הקטע הזה לפשוט מושלם.
אגב, ג'ון לודג', גם הוא מ"המודי בלוז", שר במקור את "ילד הרעם" (Thunder Child), השיר שבא אחרי "סתיו לנצח", אבל הגרסה שלו נחתכה לבסוף. במקומו שר את השיר כריס תומפסון מ"מאנפרד מאן".
האלבום שוחרר ב-9 ביוני 1978 במסיבת השקה מפוארת בפלנטריום של לונדון. הוא הגיע למקום ה-5 במצעד האלבומים הבריטי ונשאר שם מאז, כמעט 27 שנים. האלבום הפך כמובן לעיבוד הפופולרי ביותר ליצירה של וולס (ניתן להאזין לו בחופשיות ובחינמיות כאן). "סתיו לנצח" היה ונשאר אחד השירים האהובים עליי ביותר עלי אדמות (ומאדים). לאחרונה, תודות לחברת הסלולר שלי, הוא גם הפך לרינגטון הרשמי של הנייד שלי…
*
* *
[העיתונאי] במשך שלושה ימים נלחמתי לפלס את דרכי בין פליטים, חסרי בית, טרודים בקופסאות וחבילות המכילות את כל היקר להם. כל מה שהיה יקר לי היה בלונדון. כשהגעתי לבית הרעפים האדומים הקטן, קרי ואביה כבר לא היו שם…
שמש הקיץ דועכת עם הזדקנותה של השנה
וימים קודרים יותר מתקרבים
רוחות החורף יהיו קרות יותר
כשאת לא כאן.
אני מביט בציפורים עפות דרומה וחוצות את שמי הסתיו
ואחת אחר השניה הן נעלמות
הלוואי והייתי יכול גם אני לעוף איתן
כשאת לא כאן.
כמו השמש מבעד לעצים באת כדי לאהוב אותי,
כמו עלה בשלכת התעופפת רחוק…
דרך גלימת הזהב של הסתיו נהגנו לפלס דרכנו
תמיד אהבת את התקופה הזו בשנה
העלים הנופלים הללו נחים להם ללא הפרעה עכשיו
כי את לא כאן
[העיתונאי] אש התפרצה לפתע ועברה מבית לבית. האנשים נתקפו פאניקה ורצו, ואני נסחפתי איתם, ללא כיוון ואבוד ללא קרי. לבסוף, פניתי מזרחה לכיוון האוקיאנוס ותקוותי היחידה להישרדות: ספינה היוצאת מאנגליה.
גשם עדין נופל ברכות על עיניי היגעות
כמו להחביא דמעה בודדה
חיי יהיו בסתיו לנצח
כי את לא כאן
כי את לא כאן
כי את לא כאן
(מלים: פול ויגרס וגארי אוסבורן)
שגיא נאור 