פתאום תפסתי שהמון זמן כבר לא כתבתי כאן על מוסיקה. זה די מוזר, במיוחד בהתחשב בכותרת של הבלוג.

 

אז הנה לינק לביקורת סינגלים שאך עכשיו פרסמתי בפורום ב-YNET. סאבלימינל, דוד ד'אור, עמיר בניון (ג' היקר, מה עם הדיסק?) ודודו טסה.

"…קח את הזמן, חשוב הרבה, חשוב על הדברים שיש ברשותך.
כי אתה עדיין תהיה פה מחר, אבל לא בטוח שגם החלומות שלך…"
                                                                                                   (מתוך "אב ובן" לקט סטיבנס)

"…קח את הזמן, חשוב הרבה, חשוב על הדברים שיש ברשותך.
כי אתה עדיין תהיה פה מחר, אבל לא בטוח שגם החלומות שלך…"
                                                                                                   (מתוך "אב ובן" לקט סטיבנס)

"…קח את הזמן, חשוב הרבה, חשוב על הדברים שיש ברשותך.
כי אתה עדיין תהיה פה מחר, אבל לא בטוח שגם החלומות שלך…"
                                                                                                   (מתוך "אב ובן" לקט סטיבנס)

הדבר הכי משעשע ביום שאחרי – עוד יותר מג'ודי ניר-מוזס-שלום-ולא-להתראות המתבכיינת, משאול יהלום האבל, מרפי איתן הקצת סנילי – הוא הדרך שבה כל העולם מגלה לפתע את מפלגת הגימלאים. במיוחד הצעירים.

 

פתאום נשמעים קולות שאומרים, שמאחר שצעירים רבים הצביעו לגימלאים (ולא, למשל, ל"עלה ירוק"), אזי הגימלאים צריכים "לדאוג" לצעירים בקדנציה הנוכחית (הנה, למשל, מה שלפויר היה להגיד בנושא).

 

ב"עלה ירוק", שוודאי מתבוננים כעת בקנאה רבה בג'וינט הענק בן שבעת המנדטים שמעשן להנאתו רפי איתן, כבר הפיקו את הלקחים, וממקורות מוסמכים אני יכול לספר כי בבחירות הבאות המפלגה תכוון את הקמפיין שלה לציבור הגימלאים גם כן.

 

מקורות במטה ההסברה של "עלה ירוק" כבר חשפו בפנינו את הסטיקר לבחירות הבאות, והרי הוא לפניכם:

הדבר הכי משעשע ביום שאחרי – עוד יותר מג'ודי ניר-מוזס-שלום-ולא-להתראות המתבכיינת, משאול יהלום האבל, מרפי איתן הקצת סנילי – הוא הדרך שבה כל העולם מגלה לפתע את מפלגת הגימלאים. במיוחד הצעירים.

 

פתאום נשמעים קולות שאומרים, שמאחר שצעירים רבים הצביעו לגימלאים (ולא, למשל, ל"עלה ירוק"), אזי הגימלאים צריכים "לדאוג" לצעירים בקדנציה הנוכחית (הנה, למשל, מה שלפויר היה להגיד בנושא).

 

ב"עלה ירוק", שוודאי מתבוננים כעת בקנאה רבה בג'וינט הענק בן שבעת המנדטים שמעשן להנאתו רפי איתן, כבר הפיקו את הלקחים, וממקורות מוסמכים אני יכול לספר כי בבחירות הבאות המפלגה תכוון את הקמפיין שלה לציבור הגימלאים גם כן.

 

מקורות במטה ההסברה של "עלה ירוק" כבר חשפו בפנינו את הסטיקר לבחירות הבאות, והרי הוא לפניכם:

הדבר הכי משעשע ביום שאחרי – עוד יותר מג'ודי ניר-מוזס-שלום-ולא-להתראות המתבכיינת, משאול יהלום האבל, מרפי איתן הקצת סנילי – הוא הדרך שבה כל העולם מגלה לפתע את מפלגת הגימלאים. במיוחד הצעירים.

 

פתאום נשמעים קולות שאומרים, שמאחר שצעירים רבים הצביעו לגימלאים (ולא, למשל, ל"עלה ירוק"), אזי הגימלאים צריכים "לדאוג" לצעירים בקדנציה הנוכחית (הנה, למשל, מה שלפויר היה להגיד בנושא).

 

ב"עלה ירוק", שוודאי מתבוננים כעת בקנאה רבה בג'וינט הענק בן שבעת המנדטים שמעשן להנאתו רפי איתן, כבר הפיקו את הלקחים, וממקורות מוסמכים אני יכול לספר כי בבחירות הבאות המפלגה תכוון את הקמפיין שלה לציבור הגימלאים גם כן.

 

מקורות במטה ההסברה של "עלה ירוק" כבר חשפו בפנינו את הסטיקר לבחירות הבאות, והרי הוא לפניכם:

 

כמו שהבטחתי, הצבעתי "אמת". מישהו שם אפילו טרח לפרסם את זה. יממה וחצי אחרי פרסום התוצאות הגיע הזמן לעבודה.

 

עשרים המנדטים של "העבודה" הם בעיניי הישג לא מבוטל. בהתחשב בבריחה ההמונית של מצביעי העבודה ה"וותיקים" ל"קדימה", קצת בגלל פרס והרבה בגלל פרץ, מדובר בהמון מנדטים "חדשים" – של תושבי עיירות הפיתוח, של המובטלים והעניים, של מצביעי ליכוד מאוכזבים, של אנשים כמוני שראו בנבחרת של עמיר פרץ ובעומד בראשה אפשרות לתקווה חדשה.

 

כמו שכתבתי כאן אתמול, תוצאות האמת אומרות אמת פשוטה וברורה: העם רוצה שינוי. שינוי פנימי, חברתי, אזרחי. כמו שעופר כותב היום בבלוג שלו (והוא *לא* הצביע לעבודה), יש קואליציה גדולה ורחבה התומכת במהפיכה חברתית, וזה טוב לכולנו, בין אם תומכים בעמיר פרץ ובין אם לאו.

 

ולכן כאן מגיע הזמן של העבודה. אם "העבודה" תקיים את הבטחותיה לבוחרים, אפילו לא את כולן – רק חלק, בבחירות הבאות (ויש לי רושם שלא נחכה ארבע שנים עד שהן תגענה), עם ההתפכחות מחזיון התעתועים של שרון הרדום ואולמרט ה…, כשהבוחרים המסורתיים יחזרו ב"אמת", תוכל להיות כאן אפשרות אמיתית לשקם את המפלגה ולהנהיג את המדינה.

 

מצד שני, אם עמיר פרץ וחבורתו יזחלו לקואליציה של אולמרט, תוך וויתור על כל העקרונות וההבטחות (תשאלו את שמעון פרס על זה), אני מבטיח כאן קבל-בלוג-וקוראים, שחלק גדול מעשרים המנדטים האלה יבואו חשבון בקלפי בבחירות הבאות. תראו את הליכוד המתפורר, תראו את שינוי, את מרצ. אנשים כבר לא מצביעים "על עיוור". אנשים רוצים שתקיימו הבטחות. זו העבודה שלכם לארבע השנים הבאות.

 

אני קיימתי את מה שהבטחתי. עכשיו תורכם. לעבודה!

 

 

 

נ.ב.   ומלה אישית לגברת לימור לבנת, פעם שרה בישראל והיום…  ובכן…  – – –  אם את חושבת שביבי הוא הבן-אדם השנוא ביותר ב"ליכוד", חשבי שוב. מעולם לא ראיתי אנשים רבים כל-כך שמחים לאיד כל-כך מלראות אישה בודדה ואומללה כל-כך במהדורת החדשות.  

יש כמה דברים (לא הרבה) מעודדים בתוצאות האמת מליל אמש:

 

 לאנשים באמת נמאס. אחוזי ההצבעה הנמוכים אמורים לשמש נורת אזהרה גדולה לכל הפוליטיקאים. חבר'ה, נמאסתם, אבל באמת!   אם הציבור הישראלי יתפוס קצת יותר שכל, ויחליף את ההמנעות בהתחשבנות, מה שקרה אתמול עם הליכוד והגימלאים הוא רק סיפתח.

 

לאנשים גם נמאס מאיומים בנוסח "החמאס בא לחסל אתכם" או "האיראנים כבר מחממים את המנועים של פצצת האטום". מבחינתם בטחון זה בטחון אישי, כלכלי. לחיות ברווחה, להרוויח משכורת סבירה, למצוא עבודה, להזדקן בכבוד. אחרי המון זמן האג'נדה החברתית הכריעה בחירות, ע"ע הגמלאים, ש"ס, העבודה.

 

הציבור הישראלי איננו עדר. קדימה שהכריזה שאין לה אידיאולוגיה, אין לה מצע, אין לה כלום בעצם חוץ מהתרפקות על מנהיג ששוכב ללא הכרה בבית חולים, לא הצליחה להונות את הציבור הישראלי. נכון, אולמרט ניצח בבחירות, אבל להערכתי אם היה עובר עוד חודש, גם זה לא היה בטוח. קדימה תנהיג את הממשלה, אבל מעמדה חלשה. "אתה יכול להונות חלק מהאנשים חלק מהזמן, אבל אתה לא יכול להונות את כל האנשים כל הזמן".

 

ואחרון אחרון חביב, שמחה לאיד כמובן, הרשו לי לצטט את אביעד קיסוס הבוקר ב"תוכנית הבוקר": "איזה מקום לימור לבנת?  עשירי?!   חבל. איזה פספוס. זה כמו לעשות נקיון בכל הבית, ולהשאיר פירור קטן בפינה".

בחרו חיים.

בחרו עבודה. בחרו קריירה. בחרו משפחה.

בחרו טלוויזיה גדולה מזויינת, בחרו מכונות כביסה, מכוניות, מכשירי קומפקט דיסק ופותחני קופסאות חשמליים.

בחרו בריאות טובה, כולסטרול נמוך וביטוח שיניים.

בחרו תשלומי משכנתא בריבית קבועה.

בחרו בית ראשון.

בחרו את החברים שלכם.

בחרו לבוש לשעות הפנאי ומטען תואם.

בחרו חליפה שלושה-חלקים בהשכרה במגוון של בגדים מזויינים.

בחרו עשה-זאת-בעצמך ולהתפלא מי לעזאזל אתה ביום שבת בבוקר.

בחרו לשבת על הספה ולצפות בתוכניות בידור מרדימות-שכלית, מנפצות-נפשית, בעוד אתם דוחפים ג'אנק פוד מזויין לתוך הפה שלכם.

בחרו להירקב בסוף כל זה, משתינים את סופכם בבית עלוב, לא יותר מבזיון לנבלות המזויינים המרוכזים-בעצמם שאתם יצרתם כדי להחליף אתכם.

בחרו בעתיד שלכם.

בחרו חיים.

 

אבל למה שאני ארצה לעשות דבר כזה?!

 

                                                                                  ~ הפילוסופייה של רנטון, מתוך הסרט "טריינספוטינג" כמובן