הדור הבא ישן בחדר הסמוך (הצדעה לאהוד מנור ז"ל)

 


היום, תחת הכותרת "מילים – אהוד מנור", יתקיים בגני יהושע אירוע הצדעה ענק לאחד היוצרים הענקיים ביותר במוסיקה הישראלית, אהוד מנור ז"ל.


 


בארוע, שיחל בשעה 20:30, ישתתפו מיטב אמני ישראל, שישירו משיריו של מנור, וביניהם מתי כספי, שושנה דמארי, בועז שרעבי, גידי גוב, יהודית רביץ ועוד.


מעל לעשרת אלפים כסאות יוצבו בפארק לנוחיות הקהל, והכניסה תהיה בחינם.


 


לאמן גדול כל-כך מגיע לא פחות ממופע גדול כל-כך, ואני בטוח שמי שיגיע גם יהנה וגם יצביע ברגליים לטובת יצירה אמיתית, ישראלית, איכותית ויפהפיה.


 


 



 


 


אני, לצערי הרב, לא אהיה שם בפארק. ילדי הקט-עד-מאוד עדיין לא בשל להופעות רוק, ובטח שלא בפארק הירקון (עוד שבוע-שבועיים… just you wait!).


עם זאת, בכל פעם שאני ניגש לעריסתו ומביט בו ישן, מתנגן בתוכי אחד השירים היפים ביותר של אהוד מנור (וחנן יובל), "דור".


אז הערב אני אשיר לבני את המלים הכל-כך יפות של אהוד מנור, במקום להדליק נר בפארק:


 


הדור הבא ישן בחדר הסמוך.
אני שומע את נשימתו.
הדור הבא חולם בחדר הסמוך
וממלמל פחדים מתוך שנתו.
אני רוצה אליו לגשת
ולחבק אותו חזק,
אך מחשבה שניה עוצרת –
אני טעיתי, הוא יצדק.

דור, דור, אל תשבור את חלומך, כמוני.
דור, דור, אל תמכור את עולמך.
עיניים פקח, אך אל תשכח
כל מה שאתה רוצה עכשיו.
ידיים שלח, אך אל תבטח
באלה הקוראים לשווא.
אל תשתוק – עמוד מולי.
אל תסמוך על הדור שלי.


 

מסתירים את אלוהים

 


תשובות לשאלון לבלוגר, שבוע 22/2005:


 


 


האם אתה מאמין באלוהים?


לא.


 


האם אתה מרגיש יהודי?


כן.


 


מה הפסוק האהוב עליך בתנ"ך?


מַה־שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה־שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ׃ (קהלת, א')


 


מה עמדתך לגבי נישואים אזרחיים?


יפה שעת אחת קודם.


 


עם איזו דת אתה הכי מתחבר?  האם היית מעדיף להיוולד בן לאותה דת?  האם יום אחד תמיר את דתך?


"הדת היא אופיום להמונים" כתב קרל מרקס. כל דת היא כזו.
וג'ון לנון כתב: "דמיינו שאין דתות".
אני הייתי מעדיף להיוולד לעולם ללא דתות.


 


מה הדבר שהכי מעצבן אותך בדת שלך כפי שהיא כיום?


הכי מעצבן?   הכי מעצבן זה שהאנשים הכי נבערים, הכי קטנים, הכי טפשים, לוקחים להם מונופול על הדת. הם מחליטים מה טוב ומה רע, הם משתוללים ומשקרים, חוטאים ומלכלכים. הם נהנים להשאיר את הדת במחשכי ימי הביניים, ואיתה את ה"אלוהים" שלהם. הכי מעצבן אותי זה שהם מסתירים את "אלוהים" מאחוריהם עבור כל האחרים (שעוד מאמינים).


 


 


הם מסתירים את אלוהים


עם השקרים והזקן


והם עושים אותו כל-כך קטן


 


הם חושבים שהוא אוהב אותם


אבל הוא לא צריך אותם בכלל


כי אם אלוהים היה צריך אותם


אז הוא היה האל הכי אומלל


 


וכשהוא רואה אותם משתוללים וצועקים: אוי, ויי!


אז לפעמים הוא מתבייש, הוא אדונָי.


 


הם סוחטים ממנו אהבה


יורקים על הרצפה ומשקרים


בשמו הם עושים כל דבר תועבה


והוא לא מבין למה הם מחכים


 


הם חושבים שהוא אוהב אותם


והוא מביט מעל, אל השקיעה


ומצטער שהוא ברא אותם


כי הם מקלקלים את הבריאה


 


והוא רואה אותם משתוללים ומשקרים בשמו


אז לפעמים מתחשק לו להחריב את עמו


 


אולי זו הסיבה שהרבה אנשים בריאים


עוזבים את הדת


וחוזרים לאלוהים.


 


(הם מסתירים את אלוהים / יהונתן גפן)


 

מסביב לעולם ב-SMS

 


כמה מכם יכולים לומר שהם מכירים אישית שיאן גינס?   אני יכול.


 


היום התפרסם ששיא גינס נשבר (כנראה) בקטגוריה המאוד מעניינת של "המסע המהיר ביותר מסביב לעולם של טקסט" (באנגלית זה נשמע יותר טוב: fastest journey around the globe by text). כן, מסתבר שיש קטגוריה כזו, וביום ראשון נשלחה הודעת SMS שעברה שש יבשות בשתי דקות ו-28 שניות, שיפור של 49 שניות לשיא הקודם.


 



 


את יבשת אסיה כולה ייצגה לא אחרת מאשר מדינת ישראל, ואת מדינת ישראל ייצגה לא אחרת מאשר אחותי הקטנה, ש"עמדה כשמאחוריה העיר העתיקה של ירושלים, בעוד היא שולחת את הטקסט הלאה לסידני" (התיאור המלא, כולל התמונה, כאן).


 


בקיצור, כבוד גדול לעם היהודי, למדינת ישראל ולמשפחה. עכשיו נשאר רק לחכות להוצאה הרשמית.

מסביב לעולם ב-SMS

 


כמה מכם יכולים לומר שהם מכירים אישית שיאן גינס?   אני יכול.


 


היום התפרסם ששיא גינס נשבר (כנראה) בקטגוריה המאוד מעניינת של "המסע המהיר ביותר מסביב לעולם של טקסט" (באנגלית זה נשמע יותר טוב: fastest journey around the globe by text). כן, מסתבר שיש קטגוריה כזו, וביום ראשון נשלחה הודעת SMS שעברה שש יבשות בשתי דקות ו-28 שניות, שיפור של 49 שניות לשיא הקודם.


 



 


את יבשת אסיה כולה ייצגה לא אחרת מאשר מדינת ישראל, ואת מדינת ישראל ייצגה לא אחרת מאשר אחותי הקטנה, ש"עמדה כשמאחוריה העיר העתיקה של ירושלים, בעוד היא שולחת את הטקסט הלאה לסידני" (התיאור המלא, כולל התמונה, כאן).


 


בקיצור, כבוד גדול לעם היהודי, למדינת ישראל ולמשפחה. עכשיו נשאר רק לחכות להוצאה הרשמית.

פוסט יום הולדת

 


תיכף נגמר לי יום ההולדת.


 


זה היה אחד מימי ההולדת הכי לא מאורגנים ולא נחגגים שהיו לי אי-פעם.


מצד שני, זה אחד מימי ההולדת הכי מדהימים שהיו לי, שוודאי אזכור כל החיים.


 


ליום ההולדת הזה קיבלתי את המתנה הגדולה ביותר והמדהימה ביותר שאי פעם קיבלתי.


 



 


אני הולך לישון בסיומו של היום הזה מאושר ושלם.


 


 

פוסט יום הולדת

 


תיכף נגמר לי יום ההולדת.


 


זה היה אחד מימי ההולדת הכי לא מאורגנים ולא נחגגים שהיו לי אי-פעם.


מצד שני, זה אחד מימי ההולדת הכי מדהימים שהיו לי, שוודאי אזכור כל החיים.


 


ליום ההולדת הזה קיבלתי את המתנה הגדולה ביותר והמדהימה ביותר שאי פעם קיבלתי.


 



 


אני הולך לישון בסיומו של היום הזה מאושר ושלם.


 


 

הרגע הראשון בו הרגשתי אבא

בני,


יחידי,


אשר אהבתי,


מביט אליי מעל


מסך המוניטור השחור-


לבן, מנופף לשלום


בידו.


 


הייתי נותן הכל,


את עצמי,


תחתיך,


ובלבד שתרחק ממך


המאכלת.


 


 


 


היום היתה – בשעה טובה – הברית של יובלי. כולו בן שמונה ימים, וכבר הצטרף – רשמית – לעם ישראל. בהצלחה שיהיה לו.


 


נזכרתי בשיר הזה היום, במהלך הברית. כתבתי אותו לאחר בדיקת מי-השפיר.

הרגע הראשון בו הרגשתי אבא

בני,


יחידי,


אשר אהבתי,


מביט אליי מעל


מסך המוניטור השחור-


לבן, מנופף לשלום


בידו.


 


הייתי נותן הכל,


את עצמי,


תחתיך,


ובלבד שתרחק ממך


המאכלת.


 


 


 


היום היתה – בשעה טובה – הברית של יובלי. כולו בן שמונה ימים, וכבר הצטרף – רשמית – לעם ישראל. בהצלחה שיהיה לו.


 


נזכרתי בשיר הזה היום, במהלך הברית. כתבתי אותו לאחר בדיקת מי-השפיר.

בראשית

 


באושר, נולד


בני.


כי לא טוב היות האדם לבדו,


ודבק בבנו, והיו


לבשר אחד.


 


בני הקטן


שנזרק מגן העדן


מבלי שחטא,


על לא עוול בכפו הקטנטנה.


מבלי דעת אישה,


מבלי דעת,


בזעת אפיו ופיו הרכים


לאכול מפרי הפטמה


מבלי שוב אליה.


 


בראשית


נולד בני.


ואושר גדול מתחת לרקיע,


כי טוב.


ויהי ערב ויהי בקר,


יום שלישי.


 




ב-16.5.05, ח' באייר התשס"ה, בשעה 20:24 בערב, נגמרה הציפייה, ובני הבכור, יובל, יצא אל העולם.

בראשית

 


באושר, נולד


בני.


כי לא טוב היות האדם לבדו,


ודבק בבנו, והיו


לבשר אחד.


 


בני הקטן


שנזרק מגן העדן


מבלי שחטא,


על לא עוול בכפו הקטנטנה.


מבלי דעת אישה,


מבלי דעת,


בזעת אפיו ופיו הרכים


לאכול מפרי הפטמה


מבלי שוב אליה.


 


בראשית


נולד בני.


ואושר גדול מתחת לרקיע,


כי טוב.


ויהי ערב ויהי בקר,


יום שלישי.


 




ב-16.5.05, ח' באייר התשס"ה, בשעה 20:24 בערב, נגמרה הציפייה, ובני הבכור, יובל, יצא אל העולם.