גורל אלוהים
הוא עכשיו כגורל
עצים ואבנים, שמש וירח,
שהפסיקו להאמין בהם
כשהחלו להאמין בו.
אבל הוא מוכרח להישאר עמנו,
לפחות כעצים, לפחות כאבנים,
וכשמש וכירח וכוכבים.
השיר מתוך "פתוח סגור פתוח", 1998.
התמונה צולמה ע"י מור ב- Denali National Park באלסקה.
ותודה למיז קיי שהזכירה לי אותו.
שגיא נאור 
למה השיר גורם לי אסוציאציה לחדשות על שרון?
התמונה מרהיבה. אלא שאני מצליח לחשוב רק על התופעות הגיאולוגיות שגרמו להיווצרותה.
אייי… עמיחי, עמיחי. שיר מדהים.
התמונה גם היא יפהפיה.
השיר מזכיר לי טקסים קדמונים פגאנים, של סגידה לעצים ולירח. פולחני אביב למיניהם.
נדמה שהיום בעידן הניו-אייג’ אנו חוזרים בדיוק לזה. השיר הזה קולע כל-כך לרוח האלוהים הנטוש ושעדיין נמצא בכל. די, אפסיק להשתפך.
היי……אולי יש לך גם ניתוח של השיר הזה? אני ממש צריך!
לא מצאתי את השיר הנ"ל בספרו של יהודה עמיחי," םתוח סגור פתוח"