יש אלפי אתרים על מוזיקה ברשת, עשרות אתרים בעברית, ובכל-זאת כגולש וחובב מוזיקה מושבע (לאו דווקא בסדר הזה), יש רק שני אתרים אותם אני פוקד על בסיס יומי: השרת העיוור בניהולו של יקיר הבלוג, גיא(חה), ופורום מוזיקה ישראלית של YNET שלאחרונה עבר לידיהם של אבי הר-ערנב בוחבוט ויעל המקורית רגב.
לא רק שבשני המקומות המצויינים האלה אפשר לקרוא אינספור דעות, ביקורות, המלצות וחוויות בענייני מוזיקה, אלא ששני האתרים האלה כל-כך אוהבים את הגולשים שהם דואגים לצ'פר אותם באינספור צ'ופרים, החל מפרומואים (שזה אומר שנותנים לך דיסקים ורוצים שתכתוב משהו בתמורה… פראיירים!) וכלה בכרטיסים להופעות. אבל גולת הכותרת היא אוספים נפלאים, שהאחרונים שבהם יצאו ממש בסמוך זה לזה, ועליהם באתי כאן לספר לכם: "פולארויד 03" של השרת ו"אוספורום: צד ב'" של הפורום.
בשני המקרים מדובר בקונספט מוזר (במיוחד אם אתה עובד בחברת תקליטים), מעניין (בעיקר אם אתה חוקר תרבות דיגיטלית) ומעולה (אם אתה חובב מוזיקה ישראלית) – אמנים שמחים להקליט, לשתף, לצ'פר, לתת משהו משלהם, וכל זאת ללא תמורה, מתוך תקווה שאם תאהבו את מה שתשמעו, תלכו ותקנו את הדיסק או תבואו להופעה או סתם תפרגנו להם. כמו שכותב גיאחה בהקדמה ל"פולארויד 03" "זה עובד כי כולם נהנים: האמנים נהנים לתת… ואתם נהנים לשמוע, ואף אחד לא מפסיד". יקיר הבלוג או לא יקיר הבלוג?
"פולארויד 03", שערכו החברים המצויינים גיא(חה)ג'ג' ובני אסתרליס (הלא הוא מורפלקסיס) יצא (רשמית… חחחח, יש צ'ופרים בחברות וירטואלית עם אדון חג'ג') בחודש שעבר, והוא שונה במעט משני הרליסים הקודמים בסדרה. הוא טיפה קודר יותר, עם קצת יותר גרוב, הרבה יותר אלקטרוניקה, ופחות שמות מוכרים. למרות זאת, ואולי בזכות זה, מדובר ביופי של אוסף, שיכול ללמד כל חובב מוסיקה, ואפילו יהיה זה המלומד ביותר, איזה מגוון רחב של מוזיקה (ומוזיקה טובה!) עושים כאן בארץ, ורובה כלל לא זוכה לאור יום בגלל האטימות של חברות התקליטים והעורכים המוסיקליים.
יאיר קז, Squid, רן יורגנסן, רועי ירקוני ואבי בללי, The Apples, פונץ', דויד פרץ (ד-ו-י-ד פ-ר-ץ!!!), שני קדר ו-Crazy Bone הם רק חלק מהאמנים ששיריהם המצויינים נמצאים באוסף הזה, שכאמור מוצע לכם חינם-אין-כסף באתר "השרת" (למרות ההשבתה הטכנית של האתר).
"אוספורום: צד ב'" מוגש לכם באהבה על-ידי הר-ערנב ויעל המקורית מפורום המוזיקה הישראלית של YNET לרגל חגיגות חמש שנים לפעילותו. שמונה-עשרה אמנים "שהינם חלק בלתי נפרד מהפורום" העניקו לאוסף קטע משלהם כמתנה. במקרה של אוספורום מדובר באמנים מוכרים יותר, אבל בקטעים נדירים שלהם – B-Sides, קטעים מהופעות חיות, סקיצות, שירים גנוזים וכדומה.
יש פה קטע פשוט בן-זונה של רזי בן-עזר, קטע נהדר של נקמתטור, ביצועים שווים ל"12 השנים" של בלחסן ו"פריז" של עמיר לב, אהוד בנאי עושה את דילן ("זה לא אני, מותק"), שלום גד עושה את מאיר אריאל ("בס בבלון") ודודי לוי מקליק ("אל תדליקו לי נר"), ג'נגו מכסה את עצמו ("כמו פעם") ושי נובלמן משחק אותה כרגיל. בקיצור, הכל מכל וכל.
אז עשו לעצמכם טובה בסופשבוע הזה (וגם אחריו) – סגרו את הטלוויזיה (במיוחד אם משדרים – שוב – את טקס עמ"י…), כבו את הרדיו, הורידו את האוספים האלה (וטובים השניים מן האחד) ותחברו את המוזיקה הנהדרת שהם מציעים באינפוזיה לאוזניים. ואולי נאמין שיום אחד תהיה פה יופי של תרבות, הן לאמנים והן לצרכנים של מוסיקה ישראלית איכותית ואמיתית.
שגיא נאור 