על אלוקים כמיסטר בלקוול*

בסוף השבוע ביקרתי את אחותי הקטנה בירושלים.


 


כל ביקור בעיר הזאת הוא חוויה אנתרופולוגית ממדרגה ראשונה, והביקור הפעם לא היה שונה.


 


בסטיקר המשעשע הזה נתקלתי ברחוב שבו חניתי:


 


(צריך לציין שצילמתי את הסטיקר הספציפי הזה על הקיר החיצוני של בית כנסת קטן ושומם, אבל הרחוב היה מלא בעוד דוגמיות זהות:)

כל זה גרם לי לתהות מה באמת חושב אלוקים על הלבוש שלי, והאם הוא בקטע של בננה רפבליק או אולי דווקא הוא יותר בעניין של פוקס…

* הסבר למאותגרים רכילותית.

20 מחשבות על “על אלוקים כמיסטר בלקוול*

  1. תמונת הפרופיל של לא ידוע גיאחה הגיב:

    לאאאאאאאאא! חילול הקודש!
     
    יש שירים שפשוט אסור לגעת בהם.
     
    אני הולך להתנחם ב"קליפורניה" של הדג נחש.

  2. תמונת הפרופיל של לא ידוע רן הגיב:

    אני מבין אותך. גם אני התמלאתי חלחלה עקב הקאוור (אפשר לקרוא לזה קאוור? יותר כמו אונס..) של השיר הזה. ודווקא מה שצרם לי זה לא שמאיר אריאל כבר לא בין החיים – למרות שזו גם נקודה טובה – אלא שלקחו שיר כל כך יפהיפה, כל כך רומנטי, טהור, אחד מהשירים הכי מרגשים והכי אמיתיים בשפה העברית, והורידו אותו לזנות. זה כואב לי.

  3. תמונת הפרופיל של לא ידוע גיאחה הגיב:

    ואני אף פעם לא הבנתי איך זה שלא אצביע יחזק באורח קסם דווקא את המפלגות הקטנות והאיזוטריות, או דווקא את הליכוד, כפי שכל הזמן אומרים לי שיקרה אם לא אצביע.
    למה זה לא יחזק את מרצ, את הירוקים או עלה ירוק (מפלגות קטנות!), את קדימה?
     
    מעניין. מעניין מאוד.

כתוב תגובה לרן לבטל