בחרו חיים.
בחרו עבודה. בחרו קריירה. בחרו משפחה.
בחרו טלוויזיה גדולה מזויינת, בחרו מכונות כביסה, מכוניות, מכשירי קומפקט דיסק ופותחני קופסאות חשמליים.
בחרו בריאות טובה, כולסטרול נמוך וביטוח שיניים.
בחרו תשלומי משכנתא בריבית קבועה.
בחרו בית ראשון.
בחרו את החברים שלכם.
בחרו לבוש לשעות הפנאי ומטען תואם.
בחרו חליפה שלושה-חלקים בהשכרה במגוון של בגדים מזויינים.
בחרו עשה-זאת-בעצמך ולהתפלא מי לעזאזל אתה ביום שבת בבוקר.
בחרו לשבת על הספה ולצפות בתוכניות בידור מרדימות-שכלית, מנפצות-נפשית, בעוד אתם דוחפים ג'אנק פוד מזויין לתוך הפה שלכם.
בחרו להירקב בסוף כל זה, משתינים את סופכם בבית עלוב, לא יותר מבזיון לנבלות המזויינים המרוכזים-בעצמם שאתם יצרתם כדי להחליף אתכם.
בחרו בעתיד שלכם.
בחרו חיים.
אבל למה שאני ארצה לעשות דבר כזה?!
~ הפילוסופייה של רנטון, מתוך הסרט "טריינספוטינג" כמובן
שגיא נאור 
זה אמנם כביכול "רק ציטוט" ולא פוסט של שגיא, אבל התובנה מגיעה מהכותרת. פוסט נפלא ובהחלט במקומו מתקשר היטב לפוסט החדש יותר שמעליו. כל מילה מעוררת פעימת הזדהות.זאת רגב הסדמנות מעולה, כיוון שלא הגבתי לך בעבר, לכתוב כמה משמח אותי כל פוסט שלך.
ואי, ואי, ואי (דמיין טון פולני במיטבו ) סליחה על עלגות ההקלדה למעלה