במה נשתמש כדי למלא את החללים הריקים

YNET מדווח שאמנים פלסטינים פנו לרוג'ר ווטרס בבקשה שיבטל את הופעתו בישראל ב-22 ביוני. ווטרס, מנהיג להקת פינק פלויד והאיש שחתום על "The Wall", האלבום המופתי של הלהקה, מעורב בזמן האחרון במחאה נגד הקמת גדר ההפרדה.


 


הקשר, הדי רופף יש לציין, בין "החומה" של פ"פ ובין החומה הנבנית בינינו לבין המדינה הפלסטינית שבדרך הוא כנראה הסיבה לפניה של האמנים הפלסטינים. ווטרס, מאידך, מתנגד לחומה משיקולים הומניטריים בלבד, והפעילות שלו היא במסגרת קרן הרדיקלית "War on Want" הנלחמת למען עולם ללא עוני.


 


שנים רבות היה "החומה" האלבום האהוב עליי ביותר. כשכזה חרשתי אותו לפני ולפנים, קראתי אינספור ניתוחים והתפלפלויות בנושא, ואפילו תרגמתי את כולו במסגרת פרוייקט סיום בקורס כתיבת שירה שפעם עשיתי. לאור כל זאת אני מרשה לעצמי להכריז, שבהתאם למסר של "החומה" ווטרס היה כנראה צריך להחרים בעיקר את האמנים הפלסטינים, כמו גם כנראה את מרבית מדינות המזרח התיכון ואפילו חלק ניכר ממדינות המערב.


 


הרעיון המרכזי מאחורי החומה שב"החומה" הוא פשוט – החומה היא חומה שאנחנו מרימים סביבנו, כדי להפריד אותנו מהמציאות הנוראית שמסביבנו. בעזרת טלוויזיה, אלכוהול, סמים ועוד אמצעים אנחנו בונים לעצמנו עולם עצמאי אסקיפיסטי שמאפשר לנו להמשיך את חיינו מבלי להתמודד איתם באמת. כך, כחברה, אנחנו מפרידים את עצמנו מהכאב, מהעוני, מהאומללות של זולתנו. אנחנו בונים לבנים במוחנו, בנפשנו, שמרחיקות אותנו מכל מצב בעייתי, מכל רגש לא נוח.


 


"איננו צריכים עוד שליטה על מוחנו" – כך כתב אז ווטרס ב"עוד לבנה בחומה" וכך כתב לפני כמה שבועות במחאה על הקמת החומה כאן. ובאמת – השליטה על המוחות, על המחשבות, על הרצונות בשני הצדדים (הדמגוגיה הפלסטינית מחד, ומסכת האיומים של ביביהו וחבריו מאידך) היא שמביאה עלינו את כל הצרות והיא שמרימה פה חומה אמיתית, שעל נזקיה נמשיך לבכות עוד זמן רב.


 


החומה הפיזית המוקמת במטרה לשמור על בטחוננו היא משהו שאני חייב להודות שאני בעדו. בעיקר כדי, סוף סוף, להרים גבול בינינו לבין המדינה הפלסטינית, אנחנו כאן והם שם, ולהפסיק כבר את החיכוך האינסופי שלנו ושלהם. עם זאת, החומה הנפשית, הסגר הכלכלי, ההתאכזרות של שני העמים זה לזה, אלו הם דברים שאני הייתי שמח לראות עוד אמנים כמו ווטרס מטיפים כנגדם, בשני הצדדים.


 


ואולי העובדה שבשני הצדדים מטפחים, אם בגלוי ואם בסתר, את המשך בניית החומה, הפיזית והנפשית, בינינו, היא פשוט משום שאם היא לא תהיה, נאלץ למצוא נושאים אחרים להתעסק איתם, אויבים אחרים לריב איתם, מקומות אחרים לנפץ את חלומותינו שם. כמו שכתבו הפינק פלויד ב"חללים ריקים":


"במה נשתמש


כדי למלא את החללים הריקים


היכן שהיינו נוהגים לדבר?


איך אמלא


את המקומות האחרונים?


איך אשלים את החומה?"


 


 


ווטרס, אגב, בתגובה למחאה, אמר ל"גארדיאן": "יש לי הרבה אוהדים בישראל, רבים מהם סרבנים, לא אבטל נסיעה לישראל בגלל שאני לא מסכים עם מדיניות הממשלה, בדיוק כמו שלא אפסיק להופיע בבריטניה כי אני מתנגד למדיניות של טוני בלייר. אנשים שחיים בישראל הם בני אנוש בדיוק כמו כולם". אם תרצו, זה פחות או יותר מסכם את כל העניין.

The Simpsons Are Alive… And Everywhere




אם במקרה לא קיבלתם את ההמחזה המשעשעת לפתיחה של הסימפסונים (http://youtube.com/watch?v=49IDp76kjPw), סימן ש: א. אין לכם חברים. ב. אתם לא מחוברים לאינטרנט. ג. אתם חסרי חוש הומור. ד. כל התשובות נכונות. ראו הוזהרתם!


 



אם מישהו היה צריך הוכחה לכוח המדהים של תפוצה ויראלית, בא הסרט הזה והראה כמה מהר קליפ שכזה יכול להיות מופץ ברחבי האינטרנט. יקיר הבלוג, מור, שלח ראשון. אחר-כך אנשים בעבודה שלחו גם, וחברים לאימייל וקבוצות דיון, ואפילו דן תורן (!!!) כתב על זה בבלוגו המהורהר בדרך-כלל. אם היה לי שקל על כל מי ששלח לי את הלינק הזה, הייתי אדם עשיר.


 



נקודה נוספת למחשבה – youtube. זה (ודומיו) הם כנראה הדבר הגדול הבא. ראו הוזהרתם, כבר אמרתי?

The Simpsons Are Alive… And Everywhere




אם במקרה לא קיבלתם את ההמחזה המשעשעת לפתיחה של הסימפסונים (http://youtube.com/watch?v=49IDp76kjPw), סימן ש: א. אין לכם חברים. ב. אתם לא מחוברים לאינטרנט. ג. אתם חסרי חוש הומור. ד. כל התשובות נכונות. ראו הוזהרתם!


 



אם מישהו היה צריך הוכחה לכוח המדהים של תפוצה ויראלית, בא הסרט הזה והראה כמה מהר קליפ שכזה יכול להיות מופץ ברחבי האינטרנט. יקיר הבלוג, מור, שלח ראשון. אחר-כך אנשים בעבודה שלחו גם, וחברים לאימייל וקבוצות דיון, ואפילו דן תורן (!!!) כתב על זה בבלוגו המהורהר בדרך-כלל. אם היה לי שקל על כל מי ששלח לי את הלינק הזה, הייתי אדם עשיר.


 



נקודה נוספת למחשבה – youtube. זה (ודומיו) הם כנראה הדבר הגדול הבא. ראו הוזהרתם, כבר אמרתי?

The Simpsons Are Alive… And Everywhere




אם במקרה לא קיבלתם את ההמחזה המשעשעת לפתיחה של הסימפסונים (http://youtube.com/watch?v=49IDp76kjPw), סימן ש: א. אין לכם חברים. ב. אתם לא מחוברים לאינטרנט. ג. אתם חסרי חוש הומור. ד. כל התשובות נכונות. ראו הוזהרתם!


 



אם מישהו היה צריך הוכחה לכוח המדהים של תפוצה ויראלית, בא הסרט הזה והראה כמה מהר קליפ שכזה יכול להיות מופץ ברחבי האינטרנט. יקיר הבלוג, מור, שלח ראשון. אחר-כך אנשים בעבודה שלחו גם, וחברים לאימייל וקבוצות דיון, ואפילו דן תורן (!!!) כתב על זה בבלוגו המהורהר בדרך-כלל. אם היה לי שקל על כל מי ששלח לי את הלינק הזה, הייתי אדם עשיר.


 



נקודה נוספת למחשבה – youtube. זה (ודומיו) הם כנראה הדבר הגדול הבא. ראו הוזהרתם, כבר אמרתי?

מצבו הרפואי של ראש הממשלה מעולם לא היה טוב יותר

הוא פקח עיניים כחצי שעה בלבד לאחר שמפלגת "קדימה" הוכרזה, כצפוי, כזוכה הגדולה בבחירות 2006.


 


הוא התיישב על המיטה, פלבל בעיניו ואז לחץ על לחצן המצוקה. האחות והרופא שהגיעו לחדר בריצה הופתעו לראות אותו מחייך. הוא ביקש משהו לשתות, ואולי איזה סטייק קטן בצד.


 


"הייתי זקוק למנוחה", הוא אמר לעיתונאים בטון מבודח במסיבה שנערכה כמה שעות אחרי-כן. "כל העניין הזה עם מערכת בחירות – כן, עשיתי את זה כבר כל-כך הרבה פעמים. הגיע הזמן שכל הפרזיטים שתפסו עליי טרמפ יעבדו קצת בשביל הכסא שלהם, כן. וגם חשבתי שזה לא יזיק לעומריקו, אם אבא שלו יהיה מאושפז במצב קריטי, כן. אבל בעיקר הייתי צריך מנוחה. זה קל להיות ראש הממשלה, אתם יודעים…".


 


לאחר התייעצות חשאית ומיידית במטה "קדימה", החליט ממלא-המקום בעצת שאר המועמדים לעשות את המעשה המתבקש, ולפנות את תפקיד ראש הממשלה לרוה"מ שהתעורר מהתרדמת. ממלא-המקום חזר להיות ממלא-המקום, השרים וחברי-הכנסת – לשעבר ולעתיד – התחילו בחידוש הקשרים עם החווה, והנשיא הזמין את ראש הממשלה לבית הנשיא כדי להטיל עליו את מלאכת הקמת הממשלה, מיד כשהרופאים ישחררו אותו רשמית מבית-החולים.

במשך החודשים הבאים של כהונתו, בתקופות הקשות בעיקר, סביב ההתנתקויות הבאות והמו"מ הקשה והמפרך עם ממשלת חמאס, ראש הממשלה ירבה להתבדח על "חזרתו מהמתים". "הבטתי למוות בעיניים", הוא יגיד, "ואז חייכתי וחזרתי חזרה. אחרי כזו חוויה, כל דבר אחר מתגמד, כן".


 


רופאיו יאמרו, עם סוף כהונתו, שמצבו הרפואי של ראש הממשלה מעולם לא היה טוב יותר.

אתם תגיעו היום לתל-אביב

"גבירותיי ורבותיי, יש לנו מספיק מקומות. אתם תגיעו היום לתל-אביב. אנחנו נתחיל מיד להעלות נוסעים. אני קורא אך ורק לנוסעי מחלקה ראשונה ועסקים. אך ורק נוסעים של מחלקה ראשונה ועסקים מתבקשים להגיע לשער. אני חוזר – לא נשאיר אתכם בניוארק. כל מה שאתם צריכים לעשות זה פשוט לשבת ולחכות עד שיקראו למספר השורה שלכם. יש לנו מספיק מקומות. אתם תגיעו היום לתל-אביב"


(איש צוות קרקע מבוהל של קונטיננטל קורא באנגלית לנוסעי טיסה 84 לתל-אביב, דקות ספורות לפני המראת המטוס)


 


אח, כמה שטוב להיות (שוב) בין ישראלים.


 



 


ולמי שלא הבין – I'm Back, Baby!

בתור לשיקוף / אני כבר מגיע, אני כבר נמצא

לשָגָעַת הבטחון שתפסה את האמריקאים יש את כל הסימפטומים המוכרים: היא לא ריאלית, מייגעת ומי שלוקה בה לא מבין כמה המצב קשה.


 


למשל, במעבר הבטחוני בטיסה פנימית צריך להוריד את הנעליים כדי להעביר אותם בשיקוף, ולהוציא את הלפ-טופ מהתיק שלו. הא?


 


מצד שני, המזוודה עולה למטוס בלי שום בדיקה. כי אם אני נושא עליי פצצה, אני אחביא אותה בנעליים ולא במזוודה.


 


 


 


בקיצור, אני כבר מגיע, אני כבר נמצא.