שגיא נאור

עם הזמן הכל הופך קהה

גם החזק שבצבעים דוהה

ומה שהיה יצוק בברזל

מדמם חלודה, שכחה

אפילו מצבות משיש מתפרקות

כשמתרפקים על תמונות, זיכרונות

שגרה אחת מנצחת שגרה אחרת

עוד עונה, עוד שנה עוברת

ורק משהו בלב לא שוכח

בשקט, לרגע, מפלח

כאב ישן ואמיתי

על חיי החסרים אותך,