אשתי, קצינת יחסי הציבור של המשפחה, חשבה שהמשל הקודם היה בוטה מדי.

בנסיעה היום עם יובלי, על רקע "הכבש הששה-עשר", צץ לי ברש משל אחר…

אם במקרה אני פוגש מישהו

שלא מבין איך בחרתי או טוען שנפלתי בגדול,

אם במקרה אני פוגש מישהו כזה

אני תיכף מספר לו על האיש הירוק:

היה היה פעם, בעיר ירוקה, גר לו איש אחד, איש ירוק.

האיש הירוק גר בבית ירוק, עם דלת ירוקה וחלונות ירוקים. היתה לו אשה ירוקה וילד אחד ירוק. ובלילות הוא היה ישן במטה הירוקה שלו וחולם חלומות ירוקים ירוקים.

יום אחד, קם האיש הירוק בבוקר ירוק, נעל נעליים ירוקות, לבש חולצה ירוקה ומכנסיים ירוקים. על ראשו חבש כובע ירוק ויצא החוצה. האיש הירוק נכנס לאוטו הירוק שלו ונסע לקלפי המקומית.

מצד אחד של הכביש ראה האיש ים ירוק (של בניינים) ומצד שני המון פרחים ירוקים. זה היה יום יפה, והאיש הירוק שמח ושר שירים ירוקים (כאן מגיע הקטע של הסיגריה, אבל אני נגד עישון…).

ואז, אחרי שחזר האיש לביתו ונגמר יום הבחירות והגיע השעה לתוצאות, פתח האיש טלוויזיה וראה בתוצאות רק אדום.

"הי, אנשים, מה זה כל האדום פה?", הוא שאל.   "אחי", הם ענו לו, "אנחנו הרוב כאן. ואתה… אתה פה בכלל מסיפור אחר.".