כמו שהבטחתי, הצבעתי "אמת". מישהו שם אפילו טרח לפרסם את זה. יממה וחצי אחרי פרסום התוצאות הגיע הזמן לעבודה.
עשרים המנדטים של "העבודה" הם בעיניי הישג לא מבוטל. בהתחשב בבריחה ההמונית של מצביעי העבודה ה"וותיקים" ל"קדימה", קצת בגלל פרס והרבה בגלל פרץ, מדובר בהמון מנדטים "חדשים" – של תושבי עיירות הפיתוח, של המובטלים והעניים, של מצביעי ליכוד מאוכזבים, של אנשים כמוני שראו בנבחרת של עמיר פרץ ובעומד בראשה אפשרות לתקווה חדשה.
כמו שכתבתי כאן אתמול, תוצאות האמת אומרות אמת פשוטה וברורה: העם רוצה שינוי. שינוי פנימי, חברתי, אזרחי. כמו שעופר כותב היום בבלוג שלו (והוא *לא* הצביע לעבודה), יש קואליציה גדולה ורחבה התומכת במהפיכה חברתית, וזה טוב לכולנו, בין אם תומכים בעמיר פרץ ובין אם לאו.
ולכן כאן מגיע הזמן של העבודה. אם "העבודה" תקיים את הבטחותיה לבוחרים, אפילו לא את כולן – רק חלק, בבחירות הבאות (ויש לי רושם שלא נחכה ארבע שנים עד שהן תגענה), עם ההתפכחות מחזיון התעתועים של שרון הרדום ואולמרט ה…, כשהבוחרים המסורתיים יחזרו ב"אמת", תוכל להיות כאן אפשרות אמיתית לשקם את המפלגה ולהנהיג את המדינה.
מצד שני, אם עמיר פרץ וחבורתו יזחלו לקואליציה של אולמרט, תוך וויתור על כל העקרונות וההבטחות (תשאלו את שמעון פרס על זה), אני מבטיח כאן קבל-בלוג-וקוראים, שחלק גדול מעשרים המנדטים האלה יבואו חשבון בקלפי בבחירות הבאות. תראו את הליכוד המתפורר, תראו את שינוי, את מרצ. אנשים כבר לא מצביעים "על עיוור". אנשים רוצים שתקיימו הבטחות. זו העבודה שלכם לארבע השנים הבאות.
אני קיימתי את מה שהבטחתי. עכשיו תורכם. לעבודה!
נ.ב. ומלה אישית לגברת לימור לבנת, פעם שרה בישראל והיום… ובכן… – – – אם את חושבת שביבי הוא הבן-אדם השנוא ביותר ב"ליכוד", חשבי שוב. מעולם לא ראיתי אנשים רבים כל-כך שמחים לאיד כל-כך מלראות אישה בודדה ואומללה כל-כך במהדורת החדשות.
שגיא נאור 