דיברו היום בבוקר* בטלוויזיה** על כך ששלמה בר, האיש והברירה (הטבעית, כמובן) , נתפס מעשן צינגלה לפני הופעה. לא הצלחתי למצוא ביסוס לכך בכתובים, אבל כך או כך מדובר באיש שמזמן חלף על פני גיל 60, שבכל הופעה שלו נותן מאה-ועשרים-אחוז של רגש, נשמה ואהבה, שנושא על גבו עשורים של יצירה והשפעה על המוזיקה הישראלית כולה, ו… כן, הוא לוקח לריאות מדי פעם.
שלמה בר, מתוך אתר "הבמה"
אני לא נמנה על מצביעי "עלה ירוק", וענייני הגלגולים ממני והלאה, ובכל זאת צריך להפסיק להיתמם ולהודות שמיטב אמנינו, כמו גם מיטב בנינו, מעשנים סיגריה שאיננה ממולאת רק בטבק בעיתות אלו ואחרות. אותי, אגב, מגעילות הסיגריות הרגילות הרבה יותר (וכבר פירטתי על זה כאן), וזה תמיד מזכיר לי את האזהרה שראיתי פעם בקופי שופ אחד באמסטרדם, על כך שמי שערבב גראס עם מילוי רגיל של סיגריה עלול לחלות בסרטן (כמובן, בגלל המילוי הרגיל של הסיגריה).
בחזרה לענייננו – אם הג'וינט הקטן הזה, לפני ההופעה, זה מה שנותן לשלמה בר את האנרגיות הנפלאות שלו (ובהתאמה – נותן לנו, הקהל, את האנרגיות הנפלאות שלנו כשאנחנו רואים ושומעים אותו), אז הניחו לו לנפשו. אחרי הכל (ואני מצטט מסרט הקאלט ההזוי "קרחנה" -) אלוהים לא היה מגדל את זה, אילולא חשד שיש מצב שנעשן את זה, לא? (והרי שלמה בר הוא אדם שומר מסורת…).
ואסיים עם הסיום של אחד השירים האהובים עליי ביותר, ולבטח האהוב עליי ביותר בענייני סמים, "ארנב לבן" של ג'פרסון איירפליין:
"…כשההגיון והפרופרציה
נפלו שפוכים מתים על הרצפה
והפרש הלבן מדבר אחורנית
והמלכה האדומה מטיילת מחוץ לראשה
זכרו מה שהנמנמן אמר:
"הזינו את מוחכם! הזינו את מוחכם!!!"…"
הנמנמן וחברים, איור על-פי "אליס בארץ הפלאות"
* שעה רבע לשבע בערך. אח, ילדים זה שמחה…
** תוכנית הבוקר של אברי גלעד ועינב גלילי
שגיא נאור 
באמת הגיע הזמן לתת לאנשים לחיות את חייהם כמיטב הבנתם, בלי שיציקו להם.
מסכים איתך, למרות שמבחינה לוגית התירוץ שלך הוא קלוש. אפשר לומר גם שאם סניף של קוקאין עוזר לדוגמניות להיראות רזות, ובהתאמה נותן לצופים בה הנאה, אז הניחו לה לנפשה.
הקול העצום והמדהים של Grace Slick. איזו צמרמורת 🙂
את אליס בארץ הפלאות קראתי בשפת המקור. בתרגום לעברית כינו את המרמיטה נמנמן?
קצת פסיכודליה תירגומית 🙂
… כאשר הגיון ופרופורציה
משתפכים מתים
והאביר הלבן מדבר במהופך
והמלכה האדומה ב"כירתו את ראשה"
זכור מה שאמרה המרמיטה:
"הזינו את מוחכם, הזינו את מוחכם, הזינו את מוחכם"
התגובה שלי למטה. סורי.
גם אני קראתי בשפת המקור. חיפשתי באינטרנט את התרגום.
מקווה שהוא מדוייק.
לגבי התרגום, אני עדיין מעדיף את שלי. אבל תודה.
כקורא מקור לקורא מקור [נשמע כמו שיחה בין ציפורים :)]
בניגוד לנאמר בשיר, במקור אין המרמיטה אומרת "הזינו את מוחכם…" וכמו אוהבי הקרבו המתחלקים לאלו המכלים קודם את החלק העליון ולאלו המכלים קודם את הביסקוויט גם בענין המרמיטה שבשיר האוהבים והמתעמקים בשיר נחלקים לאלו הטוענים בלהט שהמשפט האחרון הוא המשכו של קודמו, קרי ציטוט דברי המרמיטה, לכן נותנים בו גרשיים ומסבירים את חוסר ההתאמה למקור בהקשר לנושא השיר, צריכת סמים הלוציגנים והחוויות הפסיכודליות המנותקות מהמציאות הנלוות לצריכתם. מנגד יש הטוענים, בלהט לא פחות :), שמדובר בשני משפטים בעלי ישות נפרדת! כאשר ההיגיון והפרופורציה… זה הזמן לזכור את דברי המרמיטה. (נקודה) ומשפט סיום נוסף מסכם, וואט אבר, הזינו את מוכחם….. ללא הגרשיים.
בניגוד לשירו של דון מקלין, מיס אמריקן פיי, עד היום אף אחד לא טרח לשאול את גרייס סליק 🙂
איך הפכתי לחסר שם?
משעשע… זו הטיסה "הקבועה" שלי… מוצ",ש רבע לחצות, טיסה 91 של קונטיננטל… אני אשכרה מרגיש בבית בטיסה הזו… ד"ש לדיילות!
תביא טובלרון!
XDDD
הו.זה ענק D::
יאי לא נורא שיעשן………..ואני אוהבת את השיר הזה כל כך
מאז שנה שעברה הוא חייS:
יש ביקורות שמתעלות בהרבה על מושא הביקורת.
כל הכבוד.
צודק.
מהפה שלך לאלוהים!
אולי תגיד לי אחת ולתמיד, למה אתה מענה את עצמך?
מספר דוגמאות:
1) שומע גלג"לצ ומתלונן על ה playist
2) שומע סינגלים חרא ואחרי זה בוכה
3) קורא את הבלוג שלי ואחרי זה ממשיך לחייך (סתם סתם)
קח את החיים (המוסיקליים) יותר ברצינות, זמננו על הכדור מוגבל, לכן שמע והקשב רק לטוב, לא לרע (לטעמך) ולא למכוער (שוב לטעמך).
ביי יקירי וכנס נעים
ישי
צודקת (:
חוצ מזה שאני אישית חושבת שיהודה אלוהי כןן?! חיחי
משעשע במקצת.
אולי גם קצת עצוב….
אבל היי… זה אנחנו … לטוב ולרע
ממני,
משאלה
לא מסכים לגבי הרק – ובמיוחד לגבי הילד… זה דווקא מקובל מאד… לטוב, ולרע…
אני אישית חושב שהקאבר הזה הוא יצירת מופת והגעתי לפוסט הזה רק כי חיפשתי את השיר בגוגל כי אחרי שנים כל פעם שאני שומע את צירוף המילים "רציתי שתדע" (או אפילו "רציתי שתדעי"… וכתבתי פוסט שעונה לשם הזה) אני לא שולט בזה והשיר (בגירסה של סעדו) מתנגן לי בראש.