כשראש הממשלה מדבר אל אלוהים

האם הדיאלוגים קצרים או ארוכים?

האם הוא מבקש לרמוס את זכויות הנשים

ולשלוח לעזאזל את ילדי שדרות המסכנים?

האם אלוהים מציע לו להעלות עוד את מחירי הבנזין

כשראש הממשלה מדבר עם אלוהים?

כשראש הממשלה מדבר אל אלוהים

האם העיצורים קשרים או רכים?

האם הוא החלטי בכל עניין ועניין?

האם כל נושא הוא שחור או לבן?

האם משהו שאלוהים אומר משנה את דעותיו

כשראש הממשלה מדבר עם אלוהיו?

כשראש הממשלה מדבר עם אלוהים

האם הוא מזייף דיבור איטי או רק מהנהן?

מסכים לגבי אילו אסירים עלינו להרוג כבר היום?

אילו בתי כלא צריך להקים ולמלא עד אפס מקום?

אלו עבירות בחירות להסתיר אנו חייבים

כשראש הממשלה מדבר עם אלוהים?

כשראש הממשלה מדבר עם אלוהים

אני תוהה מי משחק את השוטר היותר נעים

"עלינו למצוא כמה ג'ובים, הדרום הרוס"

"לא, הם עצלנים, אהוד, זה רק תירוץ

לספק להם עוד מקומות לשתות אלכוהול ולגרבץ!"

זה מה שאלוהים מייעץ.

כשראש הממשלה מדבר אל אלוהים

האם הם מעשנים סיגר ומשחקים קלפים

בעודם בוחרים את המדינה הבאה עימה נסתכסך

ואילו נשמות מוסלמיות אפשר עדיין לרכך?

אני מניח שאלוהים רק שולף אותם, קלף אחרי קלף

כשראש הממשלה מדבר אל אלוהיו.

כשראש הממשלה מדבר אל אלוהים

האם הוא לפעמים חושב שאולי הוא בעצם בסרטים?

שהקול שהוא שומע נמצא רק בראשו

כשהוא שוכב בעיניים עצומות במיטתו?

האם הוא לפעמים מריח את הבולשיט של עצמו?

כשראש הממשלה מדבר אל אלוהיו? כנראה שלא,

כנראה שלא.

המגזין "Under The Radar" משיק בימים אלה את גליון "מחאה 2008" שלו שמחבר בין פוליטיקה ומוסיקה "כדי לקדם דיאלוג ומודעות פוליטיים".

במסגרת הגליון בחר המגזין ב"עשרת שירי המחאה הגדולים של המאה ה-21. הרשימה כוללת את ברוס ספרינגסטין, elbow, ארקייד פייר, טום וויטס, ג'רוויס קוקר ויקיר הבלוג, קונור אוברסט, הלא הוא ברייט אייז.

"אם שיר מחאה מושר לאלה שממילא חולקים את אותה הדעה, האם מישהו בכלל מקשיב לו?", תוהה בקול רם המגזין בהקשר של "When the President talks to God", שיר שנכתב לכבוד הנשיא בוש (ג'וניור) כמובן, ושוחרר כרצועה חופשית ב-iTunes ואחר-כך כבי-סייד ל"First Day of My Life" (עליו ראו כאן). בכך מתייחס המגזין להופעה המדוברת שנתן קונור במאי 2005 בפריים-טיים טי.וי. ב"The Tonight Show" של ג'יי לנו (הוידאו לעיל).

ב-2006 נבחר השיר אגב כשיר השנה בטקס ה-PLUG.

אהוד אולמרט הוא בהחלט לא ג'ורג' בוש, לטוב ולרע.

עם זאת, לאור התנהלותו, לאחרונה ובכלל, ממש התחשק לי לכתוב גרסה עברית למלים הנפלאות של ברייט אייז.