יש הרבה בדיחות על איך שהאמריקאים רואים את העולם שמחוץ לאמריקה.
למי שלא מכיר, הנה דוגמה טובה:

ועוד אחת, כלכלית יותר:

ופעם שלישית גלידה, משעשעת ביותר:

בכל פעם שאני נתקל בבדיחות האלה, אני חושב על איך שהתל-אביבים – ואחרי עשור של שריצה בעיר האפשרויות הבלתי-נגמרות, שבע שנים של מגורים שם ועוד חמש שנים של מגורים בשכונה יוקרתית שלה (גבעתיים), אני מכנה את עצמי גם כן "תל אביבי" למרות שאני לא יכול להשתתף בבחירות הקרובות ולבעוט קצת בתחת של חולדאווין – רואים את ארץ ישראל שמחוץ לתל-אביב.

כן, תקראו לנו אליטיסטים, צפונים, מנותקים. אבל אין מה לעשות – איזור חיוג 03, ובמיוחד האזור שמרכזו כיכר רבין ברדיוס של כמה קילומטרים, הוא מדינה אחרת. בכל פעם שאנחנו מעבירים סוף שבוע בחיפה (סבתא) אנחנו מגלים זאת מחדש. בכל פעם שאנחנו נוסעים לכל מקום אחר בארץ, אנחנו משתכנעים כמה שזה נכון.

ואם אנשים כמו צחי, המתגוררים על הגבול שבין ישראל לחו"ל (ולא ניכנס לפרטים…), מגיעים למסקנה הזו, אין לי אלא להשתכנע שאנחנו צודקים, ולספק לכולכם את המפה האמיתית של ישראל, כפי שאייר זאת בכשרון צחי:

* הכותרת מתוך "שירו של מקס" מאת עלי מוהר