אחרי מות בלוגים

RSSFWD, השירות האהוב עליי ביותר, אותו כלי נפלא ששולח את פידי הרסס מהבלוגים שאני קורא (ואני קורא המון בלוגים…) אל תוך תיבת הג'ימייל שלי, סוגר את שעריו החודש, כך לפחות לפי הטוויטר שלהם (damn, אתה לא קורא טוויטים, אתה לא קיים!!!).


לא אכנס כאן לסיבות שבגללן אני אוהב לקרוא את הרס(י)סים שלי במייל (ולא באיזה רידר, אפילו אם הוא גם כן משל גוגל). עם זאת, אני לא טיפוס מקובע יתר על המידה, ולכן מיהרתי להעביר (ידנית, ידנית…) את כל הפידים שלי מ-RSSFWD אל הגוגל רידר שלי.


בתהליך ההעברה המייגע גיליתי שרבים מהבלוגים שאני אוהב הם בלוגים שאהבתי. בזמן עבר. כלומר, הם אינם קיימים עוד. ולא בגלל שהם עברו אכסניה (היו גם כאלה), אלא בעיקר בגלל עייפות החומר. אצל כולם נותרה ההודעה האחרונה שמסבירה את הפרישה בטרם עת. ועם כל פיד ז"ל של בלוג ז"ל נעשה לי יותר ויותר עצוב.





כן, אני יודע שאני זה שכתב לא מזמן שהבלוגים לא מתו. הם גם לא ימותו. על כל בלוג שנסגר נפתחים שלושה. ובלי עין הרע, יש לי עשרות פידים ברידר. ובכל-זאת, אי אפשר שלא לתהות אם ככה, ביום אחד, התשוקה לכתוב עוברת. אם ככה, ביום אחד, אתה סוגר את הדלת ומשאיר מאחוריך רק ארכיון של רשימות וזהו. כאילו שירת חייך באמצע נפסקה. והמזמור אבד לעד, אבד לעד…


אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לִי:


"הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד;


קֹדֶם זְמַנּוֹ מֵת הָאִישׁ הַזֶּה,


וְשִׁירַת חַיָּיו בְּאֶמְצַע נִפְסְקָה;


וְצַר! עוֹד מִזְמוֹר אֶחָד הָיָה-לּוֹ –


וְהִנֵּה אָבַד הַמִּזְמוֹר לָעַד,


אָבַד לָעַד!


                      (מתוך "אחרי מותי" לח.נ. ביאליק)

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “אחרי מות בלוגים

  1. וואו… כי פשוט – גם אני השתמשתי ב-RSSFWD בשביל לקבל למייל ולא לקרוא כרסס. אבל הם מתו כבר מזמן. השירות פשוט לא עבד תקופה ארוכה. ואז הם העלו גרסה שנייה של האתר, אבל גם היא לא פעלה, וכל מה שקיבלתי מתוך עשרות רבות של פידים זה כעשרה קבועים (וכל אחד מהם הגיע כמה פעמים). ואז גם זה הפסיק.
    לפני כמה שבועות התקנתי לראשונה קורא רסס. צריך להתרגל, אבל זה יעיל, ותמיד אפשר לשלוח כתובת מסוימת לעצמך במייל אם חייבים 🙂
    (אגב, לא צריך להעביר ידנית – אפשר לעשות IMPORT לקובץ OPML ואז EXPORT לקורא החדש… זה עדיין דורש כמה עדכונים, אבל זה פחות עבודה).
     
    הנקודה היא שגם אני גיליתי כמה בלוגים שנסגרו. לשמחתי לא יותר מדי, אחרת באמת הייתי מתעצבת קשות, אבל גם על המעטים היה לי חבל.
     

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s