תודה לז'אן ז'אק גולדברג ז"ל שממשיך וימשיך לנגן איתנו
השורה לעיל מופיעה על גב החוברת המצורפת לאלבום ה"משו לש" החדש של פורטיס.
בניגוד לאחרים שאפשר היה לחשוד בהם במליצות ו/או יחסי ציבור, אצל פורטיס מדובר, כרגיל, בדבר האמיתי.
אחת הסצנות היותר מרגשות בסרט "חייב לזוז" היא ההלוויה של ז'אן ז'אק. סיפור של ז'אן ז'אק מלווה את אהוד במהלך הסרט כולו, אבל נאום ההספד שלו סוחט דמעות, גם אם לא הכרת ממש את האיש ממרסיי.
ילדות בלי קץ בצהרי היום
הכל חוזר כמו חלום
צבוע באדום
השמש שקעה על הבית הלבן
אירופה, בשנייה נהיה קר
באנו ליומיים אחד מהם אומר
נחזור מחר
חזרתי לבד אחרי ההופעה
הקריין דיבר בקול שקט
פתאום שמעתי מה שהוא אומר
הערב ז'אן ז'אק מת
(מרסיי / עמיר לב)
ז'אן ז'אק היה איש גדול. גדול מימדים – זה לא היה קשה לפספס. גדול לב – כך מספרים עליו כולם. בחדש של עמיר לב יש שיר שהוא ספק מחווה ל-, ספק בהשראת פורטיס, ז'אן ז'אק ו"אין קץ לילדות".
כשעמיר לב, איש גדול מימדים וגדול לב בעצמו, שר "ז'אן ז'אק מת", אני נזרק ישר למלים של אהוד על קברו של ז'אן ז'אק. איש מצחיק עם לב ענק, וקצב שפועם מהלב הזה אל הרגליים והידיים כמתת אל.
ובעיר הניאון נעורים על החוף חומקים לדרכם
ובאופק אוניות מתנשפות באופר מייבב
שארית מקיצו של ליל קיץ
גלגל לנו שוב שנדע איך לשוב
כי אין מי שיצחיק את הקצב
רועד האוויר מנסר אך חסר
הצליל שמסיר את העצב
תשמע איך הגיטרות בוכות
(השיר של ז'אק)
ביו/פילמו/דיסקוגרפיה: פורטיס משו לש
שגיא נאור 