[ייקח לי זמן לעכל את ההופעה המדהימה אתמול בערב בצוותא. בינתיים הנה רשמים שעלו בזמן-אמת ועוד לא הסתדרו לגמרי בראש ובנשמה]
ההופעה נפתחת עם "אב הרחמן" שבמידה רבה מסמל את כל מה שיפה ומיוחד באביתר בנאי, אז ועכשיו, לפני ואחרי החזרה בתשובה.
זה כמו לקפוץ מצוק ולהתחיל לעוף מכוח האמונה
לקחת נשימה גדולה לרוץ וליפול
אל זרועותיו המושטות של אב הרחמן
אביתר בנאי נראה בדיוק כמו אביתר בנאי, רק שהוא התחפש לדוס. העיניים עדיין מחייכות, הגוף עדיין מבויש, הקול עדיין אלוהי.
גיטרה-בס-תופים ואביתר בנאי. מוזר אבל נשמע פשוט מצוין.
יש לי סיכוי זו תפילה מופלאה, המנון של כל-כך הרבה אנשים.
התפילה שלי: ילדים ישנים באוהל בסלון – על זה אני חולם, על זה אני חולם. זה יבוא, זה יבוא, זה יבוא, זה יבוא.
השירים החדשים נשמעים נהדר. רוק חם ומרגש. כל-כך אביתר בנאי, וכל-כך לא דומה לשום דבר שהוא עשה קודם.
שיר הנושא ("לילה כיום יאיר") הוא השיר הכי אהוד בנאי שאביתר כתב.
"תיאטרון רוסי שיר אחרון? השתגעתם?!"
הופעה שנפתחת עם "אב הרחמן" נסגרת עם "אבא" שפותח את האלבום החדש.
אבא אני רוצה להיות בטוח בכל לבי שלמסע הזה יהיה סוף טוב.
שגיא נאור 
רגערגערגערגערגערגערגע.
אז לא היה פסנתר? בכלל?
היה, היה פסנתר, פסנתר כנף
אביתר בלי פסנתר??? מחשבה מוזרה…