This week’s #HelloFriday is brought to you in English, as the “star” of this week’s edition has to read it… J
She just celebrated 6 years (!) in holy land, she cracks me up at least once a day, and last week – when this was written and was supposed to be published – she proved to be a true hero and a great loving individual.
So without any further ado, I give you the one and only @Ahoova.
1. Your secret identity (outside twitter, in daily life)
Ahuvah Berger
2. Since when have you been tweeting?
March 2007
3. How do you tweet? (applications, services, etc.)
Dabr and Snaptu on mobile, twitter.com on my computer
4. Favorite/Memorable/Famous tweet of your?
<no comment>
5. Favorite Hashtag?
#ramblingnonsensehashtags
6. Complete: every one in the universe should follow me because…
fuck everyone following me, i wanna hang with the authentic kids
7. Complete: twitter for me is…
an addiction
8. If you could switch with anyone on twitter, who would it be?
9. Who should join Twitter immediately?
Tommy Gavin from Rescue Me
10. Which tweep/tweepete would you want to meet in real-life?
All of 'em
11. Who deserves a fake twitter account?
@god
12. Some trivia item your followers don't know about you.
If i haven’t shared it on twitter or my blog, I'll never tell.
13. Message to the world?
Why do i think the world gonna listen to anything I have to say?
14. Who would you want to be featured next on HelloFriday?
שגיא נאור 
מזכיר לי שורה של פיטר האמיל:
What’s the good of songs anyway?
they’re just exercises in solitude.
http://www.youtube.com/watch?v=m0HEmIgq_g4
איזה שיר מדהים זה.
<a target=_blank href="http://www.hasharat.co.il/html/article_7148.phphttp://www.hasharat.co.il/html/article_7148.php">http://www.hasharat.co.il/html/article_7148.php</div>
בדיוק אני קוראת על השתיקה בקבלה בספרו של דב אלבוים ’מסע לחלל הפנוי’. לא דומה, כמובן.
1
המדע והאמנות מציעים אלטרנטיבה לחיי היום-יום. למעשה, מי ששוזר את החקירה המדעית ואת היצירה האמנותית ביום-יום שלו, מצליח לחמוק מהסתמיות של הקיום.
ולא דיברנו עוד על אהבה.
2
"מהן המילים" הוא אחד משני השירים הכי יפים של שלמה ארצי בכל הקריירה. השיר השני הוא "אתמול חלפו הציפורים". באופן מעניין (ואולי לא מקרי) שני השירים נכתבו בידי משה בן-שאול, מהמשוררים (וסופרי הנוער) האהובים עלי ביותר
תל-אביב עיר מתועבת. כשמוכרח – ורק כשמוכרח – בא לעשות את ענייני, ובורח במהירות – כמו בשירותים בתחנה המרכזית.
גם אני כמוך ובדיוק מאותן סיבות.
ורק אשתי רוצה לחיות בכפר. בעעע….
אין בעד מה. לכבוד הוא לי.
אני חושש שאני ומשפחתי נמצאים בדיוק בצומת הזו שמחייבת אותנו להכריע האם הבלאגן שכרוך בחיים בתל אביב (המחירים, האין-חניה, האילוץ להמשיך ולהיות תלוי בבעלי דירות) שווה את התועלת. נראה מה יוליד יום.
שגיא, איתך בהתחבטויות והתבאסויות. עד כמה שאני מסכים עם האמירה ש- "כל מדד ריאלי גבעתיים היא עוד שכונה של תל-אביב, כמו רמת אביב בצפון", אני חושב שלא רמת-אביב ולא גבעתיים נותנות את החוויה המלאה של החיים האורבנים. לצערי, גם במקום מגורי התל-אביב השכור העשירי או יותר במספר, באיזור יהודה המכבי, אני מרגיש מפורבר. עדיין אני משוכנע שניתן לגור במרחב אורבני חיי משפחה מלאים ומאושרים. הבעייה עם תל-אביב היא 1. העדר תיכנון מוניציפלי כמעט לחלוטין גורם לחוסר דאגה לאינטרסים של שכבות שיכלו לשפר באופן מובהק את המרקם של העיר אבל במקום זה נאלצות להדיר רגליהם לגבעתיים (זו לא ביקורת עלייך – אני לא בטוח עוד כמה זמן אני אחזיק מעמד פה) ו – 2. (שקשור ל-1) – זו נהיית עיר מגדלים לעשירים בלבד. אפשר גם אחרת – יש לנו חברים בוונקובר שהתארחנו אצלם לשבוע לפני מספר חודשים. הם גרים בדירה לא גדולה אך נעימה וברת-הישג במרכז העיר שמתוכננת להפליא , תוססת (אולי קצת פחות) מתל-אביב ועם זאת גם נעימה ומשפחתית. לא, אין לי תקווה שתל-אביב תהיה אי פעם עיר מתוכננת. נשאר רק לקוות שאתעשר ומהר – יש לך אולי רעיונות לאיזה אקזיט מהיר?
נראה לי שאנחנו צריכים להיפגש לארוחת צהריים ולדון בזה.
כיף לקרוא אותך. בתור מי שבעבר גם גרה בת"א
חזרה ושבה והתרחקה וכו’, מצאתי הזדהות רבה עם המילים.
תודה. הפוסט מומלץ אצלי בפנאי.